VULC ¹ [Fili mi, custodi sermones meos,
et præcepta mea reconde tibi.
Fili,

WLC ¹ בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃

VULC ² serva mandata mea, et vives ;
et legem meam quasi pupillam oculi tui :

WLC ² שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃

VULC ³ liga eam in digitis tuis,
scribe illam in tabulis cordis tui.

WLC ³ קָשְׁרֵ֥ם עַל־ אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃

VULC ⁴ Dic sapientiæ : Soror mea es,
et prudentiam voca amicam tuam :

WLC ⁴ אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃

VULC ⁵ ut custodiant te a muliere extranea,
et ab aliena quæ verba sua dulcia facit.

WLC ⁵ לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃

VULC ⁶ De fenestra enim domus meæ
per cancellos prospexi,

WLC ⁶ כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃

VULC ⁷ et video parvulos ;
considero vecordem juvenem,

WLC ⁷ וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־ לֵֽב׃

VULC ⁸ qui transit per plateam juxta angulum
et prope viam domus illius graditur :

WLC ⁸ עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃

VULC ⁹ in obscuro, advesperascente die,
in noctis tenebris et caligine.

WLC ⁹ בְּנֶֽשֶׁף־ בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃

VULC ¹⁰ Et ecce occurrit illi mulier ornatu meretricio,
præparata ad capiendas animas :
garrula et vaga,

WLC ¹⁰ וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃

VULC ¹¹ quietis impatiens,
nec valens in domo consistere pedibus suis ;

WLC ¹¹ הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־ יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃

VULC ¹² nunc foris, nunc in plateis,
nunc juxta angulos insidians.

WLC ¹² פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־ פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃

VULC ¹³ Apprehensumque deosculatur juvenem,
et procaci vultu blanditur, dicens :

WLC ¹³ וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־ לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Victimas pro salute vovi ;
hodie reddidi vota mea :

WLC ¹⁴ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃

VULC ¹⁵ idcirco egressa sum in occursum tuum,
desiderans te videre, et reperi.

WLC ¹⁵ עַל־ כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃

VULC ¹⁶ Intexui funibus lectulum meum ;
stravi tapetibus pictis ex Ægypto :

WLC ¹⁶ מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃

VULC ¹⁷ aspersi cubile meum myrrha,
et aloë, et cinnamomo.

WLC ¹⁷ נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃

VULC ¹⁸ Veni, inebriemur uberibus,
et fruamur cupitis amplexibus donec illucescat dies.

WLC ¹⁸ לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־ הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃

VULC ¹⁹ Non est enim vir in domo sua :
abiit via longissima :

WLC ¹⁹ כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃

VULC ²⁰ sacculum pecuniæ secum tulit ;
in die plenæ lunæ reversurus est in domum suam.

WLC ²⁰ צְֽרוֹר־ הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃

VULC ²¹ Irretivit eum multis sermonibus,
et blanditiis labiorum protraxit illum.

WLC ²¹ הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃

VULC ²² Statim eam sequitur quasi bos ductus ad victimam,
et quasi agnus lasciviens,
et ignorans quod ad vincula stultus trahatur :

WLC ²² ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־ טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־ מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃

VULC ²³ donec transfigat sagitta jecur ejus,
velut si avis festinet ad laqueum,
et nescit quod de periculo animæ illius agitur.

WLC ²³ עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־ פָּ֑ח וְלֹֽא־ יָ֝דַ֗ע כִּֽי־ בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃

VULC ²⁴ Nunc ergo, fili mi, audi me,
et attende verbis oris mei.

WLC ²⁴ וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־ פִֽי׃

VULC ²⁵ Ne abstrahatur in viis illius mens tua,
neque decipiaris semitis ejus ;

WLC ²⁵ אַל־ יֵ֣שְׂטְ אֶל־ דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־ תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃

VULC ²⁶ multos enim vulneratos dejecit,
et fortissimi quique interfecti sunt ab ea.

WLC ²⁶ כִּֽי־ רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־ הֲרֻגֶֽיהָ׃

VULC ²⁷ Viæ inferi domus ejus,
penetrantes in interiora mortis.]

WLC ²⁷ דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־ חַדְרֵי־ מָֽוֶת׃

VULC ¹ [Numquid non sapientia clamitat,
et prudentia dat vocem suam ?

WLC ¹ הֲלֹֽא־ חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃

VULC ² In summis excelsisque verticibus supra viam,
in mediis semitis stans,

WLC ² בְּרֹאשׁ־ מְרוֹמִ֥ים עֲלֵי־ דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃

VULC ³ juxta portas civitatis,
in ipsis foribus loquitur, dicens :

WLC ³ לְיַד־ שְׁעָרִ֥ים לְפִי־ קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃

VULC ⁴ O viri, ad vos clamito,
et vox mea ad filios hominum.

WLC ⁴ אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־ בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ⁵ Intelligite, parvuli, astutiam,
et insipientes, animadvertite.

WLC ⁵ הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃

VULC ⁶ Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum,
et aperientur labia mea ut recta prædicent.

WLC ⁶ שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־ נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃

VULC ⁷ Veritatem meditabitur guttur meum,
et labia mea detestabuntur impium.

WLC ⁷ כִּֽי־ אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃

VULC ⁸ Justi sunt omnes sermones mei :
non est in eis pravum quid, neque perversum ;

WLC ⁸ בְּצֶ֥דֶק כָּל־ אִמְרֵי־ פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃

VULC ⁹ recti sunt intelligentibus,
et æqui invenientibus scientiam.

WLC ⁹ כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃

VULC ¹⁰ Accipite disciplinam meam, et non pecuniam ;
doctrinam magis quam aurum eligite :

WLC ¹⁰ קְחֽוּ־ מוּסָרִ֥י וְאַל־ כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃

VULC ¹¹ melior est enim sapientia cunctis pretiosissimis,
et omne desiderabile ei non potest comparari.]

WLC ¹¹ כִּֽי־ טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־ חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־ בָֽהּ׃

VULC ¹² [Ego sapientia, habito in consilio,
et eruditis intersum cogitationibus.

WLC ¹² אֲ‍ֽנִי־ חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃

VULC ¹³ Timor Domini odit malum :
arrogantiam, et superbiam,
et viam pravam, et os bilingue, detestor.

WLC ¹³ יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃

VULC ¹⁴ Meum est consilium et æquitas ;
mea est prudentia, mea est fortitudo.

WLC ¹⁴ לִֽי־ עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃

VULC ¹⁵ Per me reges regnant,
et legum conditores justa decernunt ;

WLC ¹⁵ בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃

VULC ¹⁶ per me principes imperant,
et potentes decernunt justitiam.

WLC ¹⁶ בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כָּל־ שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃

VULC ¹⁷ Ego diligentes me diligo,
et qui mane vigilant ad me, invenient me.

WLC ¹⁷ אֲ֭נִי אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃

VULC ¹⁸ Mecum sunt divitiæ et gloria,
opes superbæ et justitia.

WLC ¹⁸ עֹֽשֶׁר־ וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃

VULC ¹⁹ Melior est enim fructus meus auro et lapide pretioso,
et genimina mea argento electo.

WLC ¹⁹ ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃

VULC ²⁰ In viis justitiæ ambulo,
in medio semitarum judicii :

WLC ²⁰ בְּאֹֽרַח־ צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ך בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃

VULC ²¹ ut ditem diligentes me,
et thesauros eorum repleam.]

WLC ²¹ לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃

VULC ²² [Dominus possedit me in initio viarum suarum
antequam quidquam faceret a principio.

WLC ²² יְֽהוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃

VULC ²³ Ab æterno ordinata sum,
et ex antiquis antequam terra fieret.

WLC ²³ מֵ֭עוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ²⁴ Nondum erant abyssi, et ego jam concepta eram :
necdum fontes aquarum eruperant,

WLC ²⁴ בְּאֵין־ תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־ מָֽיִם׃

VULC ²⁵ necdum montes gravi mole constiterant :
ante colles ego parturiebar.

WLC ²⁵ בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃

VULC ²⁶ Adhuc terram non fecerat, et flumina,
et cardines orbis terræ.

WLC ²⁶ עַד־ לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃

VULC ²⁷ Quando præparabat cælos, aderam ;
quando certa lege et gyro vallabat abyssos ;

WLC ²⁷ בַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּח֥וּקוֹ ח֝֗וּג עַל־ פְּנֵ֥י תְהֽוֹם׃

VULC ²⁸ quando æthera firmabat sursum,
et librabat fontes aquarum ;

WLC ²⁸ בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהוֹם׃

VULC ²⁹ quando circumdabat mari terminum suum,
et legem ponebat aquis, ne transirent fines suos ;
quando appendebat fundamenta terræ :

WLC ²⁹ בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־ פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

VULC ³⁰ cum eo eram, cuncta componens.
Et delectabar per singulos dies,
ludens coram eo omni tempore,

WLC ³⁰ וָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשֻׁעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־ עֵֽת׃

VULC ³¹ ludens in orbe terrarum ;
et deliciæ meæ esse cum filiis hominum.

WLC ³¹ מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־ בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ³² Nunc ergo, filii, audite me :
beati qui custodiunt vias meas.

WLC ³² וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃

VULC ³³ Audite disciplinam, et estote sapientes,
et nolite abjicere eam.

WLC ³³ שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־ תִּפְרָֽעוּ׃

VULC ³⁴ Beatus homo qui audit me,
et qui vigilat ad fores meas quotidie,
et observat ad postes ostii mei.

WLC ³⁴ אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־ דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃

VULC ³⁵ Qui me invenerit, inveniet vitam,
et hauriet salutem a Domino.

WLC ³⁵ כִּ֣י מֹ֭צְאִי חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהוָֽה׃

VULC ³⁶ Qui autem in me peccaverit, lædet animam suam ;
omnes qui me oderunt diligunt mortem.]

WLC ³⁶ וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ כָּל־ מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃

VULC ¹ [Sapientia ædificavit sibi domum :
excidit columnas septem.

WLC ¹ חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃

VULC ² Immolavit victimas suas, miscuit vinum,
et proposuit mensam suam.

WLC ² טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֝֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃

VULC ³ Misit ancillas suas ut vocarent
ad arcem et ad mœnia civitatis.

WLC ³ שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־ גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃

VULC ⁴ Si quis est parvulus, veniat ad me.
Et insipientibus locuta est :

WLC ⁴ מִי־ פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־ לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃

VULC ⁵ Venite, comedite panem meum,
et bibite vinum quod miscui vobis.

WLC ⁵ לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃

VULC ⁶ Relinquite infantiam, et vivite,
et ambulate per vias prudentiæ.]

WLC ⁶ עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃

VULC ⁷ [Qui erudit derisorem, ipse injuriam sibi facit,
et qui arguit impium, sibi maculam generat.

WLC ⁷ יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃

VULC ⁸ Noli arguere derisorem, ne oderit te :
argue sapientem, et diliget te.

WLC ⁸ אַל־ תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־ יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃

VULC ⁹ Da sapienti occasionem, et addetur ei sapientia ;
doce justum, et festinabit accipere.

WLC ⁹ תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃

VULC ¹⁰ Principium sapientiæ timor Domini,
et scientia sanctorum prudentia.

WLC ¹⁰ תְּחִלַּ֣ת חָ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃

VULC ¹¹ Per me enim multiplicabuntur dies tui,
et addentur tibi anni vitæ.

WLC ¹¹ כִּי־ בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃

VULC ¹² Si sapiens fueris, tibimetipsi eris ;
si autem illusor, solus portabis malum.]

WLC ¹² אִם־ חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃

VULC ¹³ [Mulier stulta et clamosa,
plenaque illecebris, et nihil omnino sciens,

WLC ¹³ אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־ יָ֥דְעָה מָּֽה׃

VULC ¹⁴ sedit in foribus domus suæ,
super sellam in excelso urbis loco,

WLC ¹⁴ וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־ כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃

VULC ¹⁵ ut vocaret transeuntes per viam,
et pergentes itinere suo :

WLC ¹⁵ לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־ דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃

VULC ¹⁶ Qui est parvulus declinet ad me.
Et vecordi locuta est :

WLC ¹⁶ מִי־ פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־ לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Aquæ furtivæ dulciores sunt,
et panis absconditus suavior.

WLC ¹⁷ מַֽיִם־ גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃

VULC ¹⁸ Et ignoravit quod ibi sint gigantes,
et in profundis inferni convivæ ejus.]

WLC ¹⁸ וְֽלֹא־ יָ֭דַע כִּֽי־ רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ׃

VULC ¹ [Filius sapiens lætificat patrem,
filius vero stultus mœstitia est matris suæ.

WLC ¹ מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־ אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃

VULC ² Nil proderunt thesauri impietatis,
justitia vero liberabit a morte.

WLC ² לֹא־ י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃

VULC ³ Non affliget Dominus fame animam justi,
et insidias impiorum subvertet.

WLC ³ לֹֽא־ יַרְעִ֣יב יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃

VULC ⁴ Egestatem operata est manus remissa ;
manus autem fortium divitias parat.
Qui nititur mendaciis, hic pascit ventos ;
idem autem ipse sequitur aves volantes.

WLC ⁴ רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־ רְמִיָּ֑ה וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃

VULC ⁵ Qui congregat in messe, filius sapiens est ;
qui autem stertit æstate, filius confusionis.

WLC ⁵ אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל נִרְדָּ֥ם בַּ֝קָּצִ֗יר בֵּ֣ן מֵבִֽישׁ׃

VULC ⁶ Benedictio Domini super caput justi ;
os autem impiorum operit iniquitas.

WLC ⁶ בְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃

VULC ⁷ Memoria justi cum laudibus,
et nomen impiorum putrescet.

WLC ⁷ זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃

VULC ⁸ Sapiens corde præcepta suscipit ;
stultus cæditur labiis.

WLC ⁸ חֲכַם־ לֵ֭ב יִקַּ֣ח מִצְוֺ֑ת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃

VULC ⁹ Qui ambulat simpliciter ambulat confidenter ;
qui autem depravat vias suas manifestus erit.

WLC ⁹ הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃

VULC ¹⁰ Qui annuit oculo dabit dolorem ;
et stultus labiis verberabitur.]

WLC ¹⁰ קֹ֣רֵֽץ עַ֭יִן יִתֵּ֣ן עַצָּ֑בֶת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃

VULC ¹¹ [Vena vitæ os justi,
et os impiorum operit iniquitatem.

WLC ¹¹ מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃

VULC ¹² Odium suscitat rixas,
et universa delicta operit caritas.

WLC ¹² שִׂ֭נְאָה תְּעוֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כָּל־ פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃

VULC ¹³ In labiis sapientis invenitur sapientia,
et virga in dorso ejus qui indiget corde.

WLC ¹³ בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־ לֵֽב׃

VULC ¹⁴ Sapientes abscondunt scientiam ;
os autem stulti confusioni proximum est.

WLC ¹⁴ חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־ דָ֑עַת וּפִֽי־ אֱ֝וִיל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃

VULC ¹⁵ Substantia divitis, urbs fortitudinis ejus ;
pavor pauperum egestas eorum.

WLC ¹⁵ ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃

VULC ¹⁶ Opus justi ad vitam,
fructus autem impii ad peccatum.

WLC ¹⁶ פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃

VULC ¹⁷ Via vitæ custodienti disciplinam ;
qui autem increpationes relinquit, errat.

WLC ¹⁷ אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעוֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃

VULC ¹⁸ Abscondunt odium labia mendacia ;
qui profert contumeliam, insipiens est.

WLC ¹⁸ מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־ שָׁ֑קֶר וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃

VULC ¹⁹ In multiloquio non deerit peccatum,
qui autem moderatur labia sua prudentissimus est.

WLC ¹⁹ בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־ פָּ֑שַׁע וְחֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃

VULC ²⁰ Argentum electum lingua justi ;
cor autem impiorum pro nihilo.

WLC ²⁰ כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃

VULC ²¹ Labia justi erudiunt plurimos ;
qui autem indocti sunt in cordis egestate morientur.]

WLC ²¹ שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים וֶֽ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־ לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃

VULC ²² [Benedictio Domini divites facit,
nec sociabitur eis afflictio.

WLC ²² בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־ יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃

VULC ²³ Quasi per risum stultus operatur scelus,
sapientia autem est viro prudentia.

WLC ²³ כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה וְ֝חָכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃

VULC ²⁴ Quod timet impius veniet super eum ;
desiderium suum justis dabitur.

WLC ²⁴ מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ וְתַאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃

VULC ²⁵ Quasi tempestas transiens non erit impius ;
justus autem quasi fundamentum sempiternum.

WLC ²⁵ כַּעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃

VULC ²⁶ Sicut acetum dentibus, et fumus oculis,
sic piger his qui miserunt eum.

WLC ²⁶ כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃

VULC ²⁷ Timor Domini apponet dies,
et anni impiorum breviabuntur.

WLC ²⁷ יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצֹֽרְנָה׃

VULC ²⁸ Exspectatio justorum lætitia,
spes autem impiorum peribit.

WLC ²⁸ תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

VULC ²⁹ Fortitudo simplicis via Domini,
et pavor his qui operantur malum.

WLC ²⁹ מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

VULC ³⁰ Justus in æternum non commovebitur,
impii autem non habitabunt super terram.

WLC ³⁰ צַדִּ֣יק לְעוֹלָ֣ם בַּל־ יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־ אָֽרֶץ׃

VULC ³¹ Os justi parturiet sapientiam ;
lingua pravorum peribit.

WLC ³¹ פִּֽי־ צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חָכְמָ֑ה וּלְשׁ֥וֹן תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת׃

VULC ³² Labia justi considerant placita,
et os impiorum perversa.]

WLC ³² שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃

VULC ¹ [Statera dolosa abominatio est apud Dominum,
et pondus æquum voluntas ejus.

WLC ¹ מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃

VULC ² Ubi fuerit superbia, ibi erit et contumelia ;
ubi autem est humilitas, ibi et sapientia.

WLC ² בָּֽא־ זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־ צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃

VULC ³ Simplicitas justorum diriget eos,
et supplantatio perversorum vastabit illos.

WLC ³ תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בּוֹגְדִ֣ים

VULC ⁴ Non proderunt divitiæ in die ultionis ;
justitia autem liberabit a morte.

WLC ⁴ לֹא־ יוֹעִ֣יל ה֭וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃

VULC ⁵ Justitia simplicis diriget viam ejus,
et in impietate sua corruet impius.

WLC ⁵ צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃

VULC ⁶ Justitia rectorum liberabit eos,
et in insidiis suis capientur iniqui.

WLC ⁶ צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃

VULC ⁷ Mortuo homine impio, nulla erit ultra spes,
et exspectatio sollicitorum peribit.

WLC ⁷ בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃

VULC ⁸ Justus de angustia liberatus est,
et tradetur impius pro eo.]

WLC ⁸ צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃

VULC ⁹ [Simulator ore decipit amicum suum ;
justi autem liberabuntur scientia.

WLC ⁹ בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃

VULC ¹⁰ In bonis justorum exsultabit civitas,
et in perditione impiorum erit laudatio.

WLC ¹⁰ בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃

VULC ¹¹ Benedictione justorum exaltabitur civitas,
et ore impiorum subvertetur.

WLC ¹¹ בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃

VULC ¹² Qui despicit amicum suum indigens corde est ;
vir autem prudens tacebit.

WLC ¹² בָּז־ לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־ לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃

VULC ¹³ Qui ambulat fraudulenter, revelat arcana ;
qui autem fidelis est animi, celat amici commissum.

WLC ¹³ הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־ סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃

VULC ¹⁴ Ubi non est gubernator, populus corruet ;
salus autem, ubi multa consilia.

WLC ¹⁴ בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפָּל־ עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃

VULC ¹⁵ Affligetur malo qui fidem facit pro extraneo ;
qui autem cavet laqueos securus erit.

WLC ¹⁵ רַע־ יֵ֭רוֹעַ כִּי־ עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃

VULC ¹⁶ Mulier gratiosa inveniet gloriam,
et robusti habebunt divitias.]

WLC ¹⁶ אֵֽשֶׁת־ חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־ עֹֽשֶׁר׃

VULC ¹⁷ [Benefacit animæ suæ vir misericors ;
qui autem crudelis est, etiam propinquos abjicit.

WLC ¹⁷ גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃

VULC ¹⁸ Impius facit opus instabile,
seminanti autem justitiam merces fidelis.

WLC ¹⁸ רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־ שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃

VULC ¹⁹ Clementia præparat vitam,
et sectatio malorum mortem.

WLC ¹⁹ כֵּן־ צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃

VULC ²⁰ Abominabile Domino cor pravum,
et voluntas ejus in iis qui simpliciter ambulant.

WLC ²⁰ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה עִקְּשֵׁי־ לֵ֑ב וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃

VULC ²¹ Manus in manu non erit innocens malus ;
semen autem justorum salvabitur.

WLC ²¹ יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־ יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃

VULC ²² Circulus aureus in naribus suis,
mulier pulchra et fatua.

WLC ²² נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃

VULC ²³ Desiderium justorum omne bonum est ;
præstolatio impiorum furor.

WLC ²³ תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃

VULC ²⁴ Alii dividunt propria, et ditiores fiunt ;
alii rapiunt non sua, et semper in egestate sunt.

WLC ²⁴ יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחוֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־ לְמַחְסֽוֹר׃

VULC ²⁵ Anima quæ benedicit impinguabitur,
et qui inebriat, ipse quoque inebriabitur.

WLC ²⁵ נֶֽפֶשׁ־ בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ ה֥וּא יוֹרֶֽא׃

VULC ²⁶ Qui abscondit frumenta maledicetur in populis ;
benedictio autem super caput vendentium.

WLC ²⁶ מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃

VULC ²⁷ Bene consurgit diluculo qui quærit bona ;
qui autem investigator malorum est, opprimetur ab eis.

WLC ²⁷ שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃

VULC ²⁸ Qui confidit in divitiis suis corruet :
justi autem quasi virens folium germinabunt.

WLC ²⁸ בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עָשְׁרוֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃

VULC ²⁹ Qui conturbat domum suam possidebit ventos,
et qui stultus est serviet sapienti.

WLC ²⁹ עוֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַחֲכַם־ לֵֽב׃

VULC ³⁰ Fructus justi lignum vitæ,
et qui suscipit animas sapiens est.

WLC ³⁰ פְּֽרִי־ צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׂ֣וֹת חָכָֽם׃

VULC ³¹ Si justus in terra recipit,
quanto magis impius et peccator !]

WLC ³¹ הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־ רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃

VULC ¹ [Qui diligit disciplinam diligit scientiam ;
qui autem odit increpationes insipiens est.

WLC ¹ אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃