VULC ¹ Psalmus David, in rememorationem de sabbato.

WLC ¹ לְדָוִ֨ד ׀ אַל־ תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־ תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃

VULC ² [Domine, ne in furore tuo arguas me,
neque in ira tua corripias me :

WLC ² כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃

VULC ³ quoniam sagittæ tuæ infixæ sunt mihi,
et confirmasti super me manum tuam.

WLC ³ בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַעֲשֵׂה־ ט֑וֹב שְׁכָן־ אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃

VULC ⁴ Non est sanitas in carne mea, a facie iræ tuæ ;
non est pax ossibus meis, a facie peccatorum meorum :

WLC ⁴ וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־ לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃

VULC ⁵ quoniam iniquitates meæ supergressæ sunt caput meum,
et sicut onus grave gravatæ sunt super me.

WLC ⁵ גּ֣וֹל עַל־ יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃

VULC ⁶ Putruerunt et corruptæ sunt cicatrices meæ,
a facie insipientiæ meæ.

WLC ⁶ וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃

VULC ⁷ Miser factus sum et curvatus sum usque in finem ;
tota die contristatus ingrediebar.

WLC ⁷ דּ֤וֹם ׀ לַיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־ תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃

VULC ⁸ Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus,
et non est sanitas in carne mea.

WLC ⁸ הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־ תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־ לְהָרֵֽעַ׃

VULC ⁹ Afflictus sum, et humiliatus sum nimis ;
rugiebam a gemitu cordis mei.

WLC ⁹ כִּֽי־ מְ֭רֵעִים יִכָּרֵת֑וּן וְקֹוֵ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־ אָֽרֶץ׃

VULC ¹⁰ Domine, ante te omne desiderium meum,
et gemitus meus a te non est absconditus.

WLC ¹⁰ וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־ מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃

VULC ¹¹ Cor meum conturbatum est ;
dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum,
et ipsum non est mecum.

WLC ¹¹ וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־ אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל־ רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃