VULC ¹⁷ Factum est autem post hæc, ægrotavit filius mulieris matrisfamilias, et erat languor fortissimus, ita ut non remaneret in eo halitus.

WLC ¹⁷ וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָלָ֕ה בֶּן־ הָאִשָּׁ֖ה בַּעֲלַ֣ת הַבָּ֑יִת וַיְהִ֤י חָלְיוֹ֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־ נֽוֹתְרָה־ בּ֖וֹ נְשָׁמָֽה׃

VULC ¹⁸ Dixit ergo ad Eliam : Quid mihi et tibi, vir Dei ? ingressus es ad me, ut rememorarentur iniquitates meæ, et interficeres filium meum ?

WLC ¹⁸ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־ לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־ עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־ בְּנִֽי׃

VULC ¹⁹ Et ait ad eam Elias : Da mihi filium tuum. Tulitque eum de sinu ejus, et portavit in cœnaculum ubi ipse manebat, et posuit super lectulum suum.

WLC ¹⁹ וַיֹּ֥אמֶר אֵלֶ֖יהָ תְּנִֽי־ לִ֣י אֶת־ בְּנֵ֑ךְ וַיִּקָּחֵ֣הוּ מֵחֵיקָ֗הּ וַֽיַּעֲלֵ֙הוּ֙ אֶל־ הָעֲלִיָּ֗ה אֲשֶׁר־ הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב שָׁ֔ם וַיַּשְׁכִּבֵ֖הוּ עַל־ מִטָּתֽוֹ׃

VULC ²⁰ Et clamavit ad Dominum, et dixit : Domine Deus meus, etiam ne viduam apud quam ego utcumque sustentor, afflixisti ut interficeres filium ejus ?

WLC ²⁰ וַיִּקְרָ֥א אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י הֲ֠גַם עַל־ הָאַלְמָנָ֞ה אֲשֶׁר־ אֲנִ֨י מִתְגּוֹרֵ֥ר עִמָּ֛הּ הֲרֵע֖וֹתָ לְהָמִ֥ית אֶת־ בְּנָֽהּ׃

VULC ²¹ Et expandit se, atque mensus est super puerum tribus vicibus, et clamavit ad Dominum, et ait : Domine Deus meus, revertatur, obsecro, anima pueri hujus in viscera ejus.

WLC ²¹ וַיִּתְמֹדֵ֤ד עַל־ הַיֶּ֙לֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֔ים וַיִּקְרָ֥א אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י תָּ֥שָׁב נָ֛א נֶֽפֶשׁ־ הַיֶּ֥לֶד הַזֶּ֖ה עַל־ קִרְבּֽוֹ׃

VULC ²² Et exaudivit Dominus vocem Eliæ : et reversa est anima pueri intra eum, et revixit.

WLC ²² וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אֵלִיָּ֑הוּ וַתָּ֧שָׁב נֶֽפֶשׁ־ הַיֶּ֛לֶד עַל־ קִרְבּ֖וֹ וַיֶּֽחִי׃

VULC ²³ Tulitque Elias puerum, et deposuit eum de cœnaculo in inferiorem domum, et tradidit matri suæ, et ait illi : En vivit filius tuus.

WLC ²³ וַיִּקַּ֨ח אֵלִיָּ֜הוּ אֶת־ הַיֶּ֗לֶד וַיֹּרִדֵ֤הוּ מִן־ הָעֲלִיָּה֙ הַבַּ֔יְתָה וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְאִמּ֑וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ רְאִ֖י חַ֥י בְּנֵֽךְ׃

VULC ²⁴ Dixitque mulier ad Eliam : Nunc in isto cognovi quoniam vir Dei es tu, et verbum Domini in ore tuo verum est.

WLC ²⁴ וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ עַתָּה֙ זֶ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר־ יְהוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת׃