VULC ¹ Anno tertio Osee filii Ela regis Israël, regnavit Ezechias filius Achaz regis Juda.

WLC ¹ וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־ אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ חִזְקִיָּ֥ה בֶן־ אָחָ֖ז מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

VULC ² Viginti quinque annorum erat cum regnare cœpisset, et viginti novem annis regnavit in Jerusalem : nomen matris ejus Abi filia Zachariæ.

WLC ² בֶּן־ עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִ֖י בַּת־ זְכַרְיָֽה׃

VULC ³ Fecitque quod erat bonum coram Domino, juxta omnia quæ fecerat David pater ejus.

WLC ³ וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃

VULC ⁴ Ipse dissipavit excelsa, et contrivit statuas, et succidit lucos, confregitque serpentem æneum quem fecerat Moyses : siquidem usque ad illud tempus filii Israël adolebant ei incensum : vocavitque nomen ejus Nohestan.

WLC ⁴ ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־ הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־ הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־ הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־ הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃

VULC ⁵ In Domino Deo Israël speravit : itaque post eum non fuit similis ei de cunctis regibus Juda, sed neque in his qui ante eum fuerunt :

WLC ⁵ בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּטָ֑ח וְאַחֲרָ֞יו לֹא־ הָיָ֣ה כָמֹ֗הוּ בְּכֹל֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃

VULC ⁶ et adhæsit Domino, et non recessit a vestigiis ejus, fecitque mandata ejus, quæ præceperat Dominus Moysi.

WLC ⁶ וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהוָ֔ה לֹא־ סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ⁷ Unde et erat Dominus cum eo, et in cunctis ad quæ procedebat, sapienter se agebat. Rebellavit quoque contra regem Assyriorum, et non servivit ei.

WLC ⁷ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃

VULC ⁸ Ipse percussit Philisthæos usque ad Gazam, et omnes terminos eorum, a turre custodum usque ad civitatem munitam.

WLC ⁸ הֽוּא־ הִכָּ֧ה אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־ עַזָּ֖ה וְאֶת־ גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־ עִ֥יר מִבְצָֽר׃

VULC ⁹ Anno quarto regis Ezechiæ, qui erat annus septimus Osee filii Ela regis Israël, ascendit Salmanasar rex Assyriorum in Samariam, et oppugnavit eam,

WLC ⁹ וַֽיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הָֽרְבִיעִית֙ לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֔ית לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־ אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל עָלָ֞ה שַׁלְמַנְאֶ֧סֶר מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֛וּר עַל־ שֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃

VULC ¹⁰ et cepit. Nam post annos tres, anno sexto Ezechiæ, id est nono anno Osee regis Israël, capta est Samaria :

WLC ¹⁰ וַֽיִּלְכְּדֻ֗הָ מִקְצֵה֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים בִּשְׁנַת־ שֵׁ֖שׁ לְחִזְקִיָּ֑ה הִ֣יא שְׁנַת־ תֵּ֗שַׁע לְהוֹשֵׁ֙עַ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְכְּדָ֖ה שֹׁמְרֽוֹן׃

VULC ¹¹ et transtulit rex Assyriorum Israël in Assyrios, collocavitque eos in Hala et in Habor fluviis Gozan in civitatibus Medorum :

WLC ¹¹ וַיֶּ֧גֶל מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֛וּר אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּנְחֵ֞ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃

VULC ¹² quia non audierunt vocem Domini Dei sui, sed prætergressi sunt pactum ejus : omnia quæ præceperat Moyses servus Domini non audierunt, neque fecerunt.

WLC ¹² עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְרוּ֙ אֶת־ בְּרִית֔וֹ אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃

VULC ¹³ Anno quartodecimo regis Ezechiæ, ascendit Sennacherib rex Assyriorum ad universas civitates Juda munitas, et cepit eas.

WLC ¹³ וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־ עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃

VULC ¹⁴ Tunc misit Ezechias rex Juda nuntios ad regem Assyriorum in Lachis, dicens : Peccavi : recede a me, et omne quod imposueris mihi, feram. Indixit itaque rex Assyriorum Ezechiæ regi Judæ trecenta talenta argenti, et triginta talenta auri.

WLC ¹⁴ וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֣ה אֶל־ מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־ תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֜וּר עַל־ חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֗ה שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־ כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃

VULC ¹⁵ Deditque Ezechias omne argentum quod repertum fuerat in domo Domini et in thesauris regis.

WLC ¹⁵ וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־ כָּל־ הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵית־ יְהוָ֑ה וּבְאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ¹⁶ In tempore illo confregit Ezechias valvas templi Domini, et laminas auri quas ipse affixerat, et dedit eas regi Assyriorum.

WLC ¹⁶ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־ דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְאֶת־ הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

VULC ¹⁷ Misit autem rex Assyriorum Tharthan, et Rabsaris, et Rabsacen de Lachis ad regem Ezechiam cum manu valida Jerusalem : qui cum ascendissent, venerunt Jerusalem, et steterunt juxta aquæductum piscinæ superioris, quæ est in via Agrifullonis.

WLC ¹⁷ וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֡וּר אֶת־ תַּרְתָּ֥ן וְאֶת־ רַב־ סָרִ֣יס ׀ וְאֶת־ רַב־ שָׁקֵ֨ה מִן־ לָכִ֜ישׁ אֶל־ הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרוּשָׁלִָ֑ם וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲל֣וּ וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃

VULC ¹⁸ Vocaveruntque regem : egressus est autem ad eos Eliacim filius Helciæ præpositus domus, et Sobna scriba, et Joahe filius Asaph a commentariis.

WLC ¹⁸ וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־ חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־ אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃

VULC ¹⁹ Dixitque ad eos Rabsaces : Loquimini Ezechiæ : Hæc dicit rex magnus, rex Assyriorum : Quæ est ista fiducia, qua niteris ?

WLC ¹⁹ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַב־ שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־ נָ֖א אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־ אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃

VULC ²⁰ forsitan inisti consilium, ut præpares te ad prælium. In quo confidis, ut audeas rebellare ?

WLC ²⁰ אָמַ֙רְתָּ֙ אַךְ־ דְּבַר־ שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־ מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃

VULC ²¹ an speras in baculo arundineo atque confracto Ægypto, super quem, si incubuerit homo, comminutus ingredietur manum ejus, et perforabit eam ? sic est Pharao rex Ægypti omnibus qui confidunt in se.

WLC ²¹ עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־ מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־ הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃

VULC ²² Quod si dixeritis mihi : In Domino Deo nostro habemus fiduciam : nonne iste est, cujus abstulit Ezechias excelsa et altaria, et præcepit Judæ et Jerusalem : Ante altare hoc adorabitis in Jerusalem ?

WLC ²² וְכִי־ תֹאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־ בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־ מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

VULC ²³ Nunc igitur transite ad dominum meum regem Assyriorum, et dabo vobis duo millia equorum, et videte an habere valeatis ascensores eorum.

WLC ²³ וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־ אֲדֹנִ֖י אֶת־ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־ תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃

VULC ²⁴ Et quomodo potestis resistere ante unum satrapam de servis domini mei minimis ? an fiduciam habes in Ægypto propter currus et equites ?

WLC ²⁴ וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃

VULC ²⁵ Numquid sine Domini voluntate ascendi ad locum istum, ut demolirer eum ? Dominus dixit mihi : Ascende ad terram hanc, et demolire eam.

WLC ²⁵ עַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־ הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַשְׁחִת֑וֹ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה עַל־ הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃

VULC ²⁶ Dixerunt autem Eliacim filius Helciæ, et Sobna, et Joahe Rabsaci : Precamur ut loquaris nobis servis tuis syriace : siquidem intelligimus hanc linguam : et non loquaris nobis judaice, audiente populo qui est super murum.

WLC ²⁶ וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־ חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָ֨ה וְיוֹאָ֜ח אֶל־ רַב־ שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־ נָ֤א אֶל־ עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־ תְּדַבֵּ֤ר עִמָּ֙נוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַחֹמָֽה׃

VULC ²⁷ Responditque eis Rabsaces, dicens : Numquid ad dominum tuum, et ad te misit me dominus meus, ut loquerer sermones hos, et non potius ad viros qui sedent super murum, ut comedant stercora sua, et bibant urinam suam vobiscum ?

WLC ²⁷ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־ שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־ הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־ הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־ עִמָּכֶֽם׃

VULC ²⁸ Stetit itaque Rabsaces, et exclamavit voce magna judaice, et ait : Audite verba regis magni, regis Assyriorum.

WLC ²⁸ וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־ שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־ גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיְדַבֵּ֣ר וַיֹּ֔אמֶר שִׁמְע֛וּ דְּבַר־ הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

VULC ²⁹ Hæc dicit rex : Non vos seducat Ezechias : non enim poterit eruere vos de manu mea :

WLC ²⁹ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־ יַשִּׁ֥יא לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי־ לֹ֣א יוּכַ֔ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

VULC ³⁰ neque fiduciam vobis tribuat super Dominum, dicens : Eruens liberabit nos Dominus, et non tradetur civitas hæc in manu regis Assyriorum.

WLC ³⁰ וְאַל־ יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל־ יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ אֶת־ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

VULC ³¹ Nolite audire Ezechiam. Hæc enim dicit rex Assyriorum : Facite mecum quod vobis est utile, et egredimini ad me : et comedet unusquisque de vinea sua, et de ficu sua : et bibetis aquas de cisternis vestris,

WLC ³¹ אַֽל־ תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־ אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־ גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵֽנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵֽי־ בוֹרֽוֹ׃

VULC ³² donec veniam, et transferam vos in terram quæ similis est terræ vestræ, in terram fructiferam, et fertilem vini, terram panis et vinearum, terram olivarum et olei ac mellis : et vivetis, et non moriemini. Nolite audire Ezechiam, qui vos decipit, dicens : Dominus liberabit nos.

WLC ³² עַד־ בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־ אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־ חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־ יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃

VULC ³³ Numquid liberaverunt dii gentium terram suam de manu regis Assyriorum ?

WLC ³³ הַהַצֵּ֥ל הִצִּ֛ילוּ אֱלֹהֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אִ֣ישׁ אֶת־ אַרְצ֑וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

VULC ³⁴ ubi est deus Emath, et Arphad ? ubi est deus Sepharvaim, Ana, et Ava ? numquid liberaverunt Samariam de manu mea ?

WLC ³⁴ אַיֵּה֩ אֱלֹהֵ֨י חֲמָ֜ת וְאַרְפָּ֗ד אַיֵּ֛ה אֱלֹהֵ֥י סְפַרְוַ֖יִם הֵנַ֣ע וְעִוָּ֑ה כִּֽי־ הִצִּ֥ילוּ אֶת־ שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃

VULC ³⁵ Quinam illi sunt in universis diis terrarum, qui eruerunt regionem suam de manu mea, ut possit eruere Dominus Jerusalem de manu mea ?

WLC ³⁵ מִ֚י בְּכָל־ אֱלֹהֵ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־ הִצִּ֥ילוּ אֶת־ אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּי־ יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־ יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃

VULC ³⁶ Tacuit itaque populus, et non respondit ei quidquam : siquidem præceptum regis acceperant ut non responderent ei.

WLC ³⁶ וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ הָעָ֔ם וְלֹֽא־ עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּי־ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃

VULC ³⁷ Venitque Eliacim filius Helciæ, præpositus domus, et Sobna scriba, et Joahe filius Asaph a commentariis ad Ezechiam scissis vestibus, et nuntiaverunt ei verba Rabsacis.

WLC ³⁷ וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־ חִלְקִיָּ֣ה אֲשֶׁר־ עַל־ הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־ אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־ חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ דִּבְרֵ֖י רַב־ שָׁקֵֽה׃