VULC ⁸ Facta est autem quædam dies, et transibat Eliseus per Sunam : erat autem ibi mulier magna, quæ tenuit eum ut comederet panem : cumque frequenter inde transiret, divertebat ad eam ut comederet panem.

WLC ⁸ וַיְהִ֨י הַיּ֜וֹם וַיַּעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל־ שׁוּנֵ֗ם וְשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתַּחֲזֶק־ בּ֖וֹ לֶאֱכָל־ לָ֑חֶם וַֽיְהִי֙ מִדֵּ֣י עָבְר֔וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּה לֶאֱכָל־ לָֽחֶם׃

VULC ⁹ Quæ dixit ad virum suum : Animadverto quod vir Dei sanctus est iste, qui transit per nos frequenter.

WLC ⁹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־ נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד׃

VULC ¹⁰ Faciamus ergo ei cœnaculum parvum, et ponamus ei in eo lectulum, et mensam, et sellam, et candelabrum, ut cum venerit ad nos, maneat ibi.

WLC ¹⁰ נַֽעֲשֶׂה־ נָּ֤א עֲלִיַּת־ קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה׃

VULC ¹¹ Facta est ergo dies quædam, et veniens divertit in cœnaculum, et requievit ibi.

WLC ¹¹ וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־ הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־ שָֽׁמָּה׃

VULC ¹² Dixitque ad Giezi puerum suum : Voca Sunamitidem istam. Qui cum vocasset eam, et illa stetisset coram eo,

WLC ¹² וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ גֵּחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא־ לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו׃

VULC ¹³ dixit ad puerum suum : Loquere ad eam : Ecce, sedule in omnibus ministrasti nobis : quid vis ut faciam tibi ? numquid habes negotium, et vis ut loquar regi, sive principi militiæ ? Quæ respondit : In medio populi mei habito.

WLC ¹³ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמָר־ נָ֣א אֵלֶיהָ֮ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ ׀ אֵלֵינוּ֮ אֶת־ כָּל־ הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־ לָךְ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־ שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת׃

VULC ¹⁴ Et ait : Quid ergo vult ut faciam ei ? Dixitque Giezi : Ne quæras : filium enim non habet, et vir ejus senex est.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין־ לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן׃

VULC ¹⁵ Præcepit itaque ut vocaret eam : quæ cum vocata fuisset, et stetisset ante ostium,

WLC ¹⁵ וַיֹּ֖אמֶר קְרָא־ לָ֑הּ וַיִּקְרָא־ לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּפָּֽתַח׃

VULC ¹⁶ dixit ad eam : In tempore isto, et in hac eadem hora, si vita comes fuerit, habebis in utero filium. At illa respondit : Noli quæso, domine mi vir Dei, noli mentiri ancillæ tuæ.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־ אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־ תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃

VULC ¹⁷ Et concepit mulier, et peperit filium in tempore, et in hora eadem, qua dixerat Eliseus.

WLC ¹⁷ וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יהָ אֱלִישָֽׁע׃