VULC ¹ Hæc autem sunt verba David novissima. Dixit David filius Isai : [Dixit vir, cui constitutum est de christo Dei Jacob,
egregius psaltes Israël :

WLC ¹ וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־ יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² Spiritus Domini locutus est per me,
et sermo ejus per linguam meam.

WLC ² ר֥וּחַ יְהוָ֖ה דִּבֶּר־ בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־ לְשׁוֹנִֽי׃

VULC ³ Dixit Deus Israël mihi,
locutus est fortis Israël :
Dominator hominum,
justus dominator in timore Dei,

WLC ³ אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ sicut lux auroræ, oriente sole,
mane absque nubibus rutilat :
et sicut pluviis germinat herba de terra.

WLC ⁴ וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־ שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃

VULC ⁵ Nec tanta est domus mea apud Deum,
ut pactum æternum iniret mecum,
firmum in omnibus atque munitum.
Cuncta enim salus mea, et omnis voluntas,
nec est quidquam ex ea quod non germinet.

WLC ⁵ כִּֽי־ לֹא־ כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־ אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּֽי־ כָל־ יִשְׁעִ֥י וְכָל־ חֵ֖פֶץ כִּֽי־ לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃

VULC ⁶ Prævaricatores autem quasi spinæ evellentur universi,
quæ non tolluntur manibus.

WLC ⁶ וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּֽי־ לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃

VULC ⁷ Et si quis tangere voluerit eas,
armabitur ferro et ligno lanceato,
igneque succensæ comburentur usque ad nihilum.]

WLC ⁷ וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃

VULC ⁸ Hæc nomina fortium David. Sedens in cathedra sapientissimus princeps inter tres, ipse est quasi tenerrimus ligni vermiculus, qui octingentos interfecit impetu uno.

WLC ⁸ אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ עַל־ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם

VULC ⁹ Post hunc, Eleazar filius patrui ejus Ahohites inter tres fortes, qui erant cum David quando exprobraverunt Philisthiim, et congregati sunt illuc in prælium.

WLC ⁹ אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־ בֶּן־ אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה עִם־ דָּוִ֗ד בְּחָֽרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־ שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁰ Cumque ascendissent viri Israël, ipse stetit et percussit Philisthæos donec deficeret manus ejus, et obrigesceret cum gladio : fecitque Dominus salutem magnam in die illa : et populus qui fugerat, reversus est ad cæsorum spolia detrahenda.

WLC ¹⁰ ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד ׀ כִּֽי־ יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־ הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־ לְפַשֵּֽׁט׃

VULC ¹¹ Et post hunc, Semma filius Age de Arari. Et congregati sunt Philisthiim in statione : erat quippe ibi ager lente plenus. Cumque fugisset populus a facie Philisthiim,

WLC ¹¹ וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥א בֶן־ אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־ שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃

VULC ¹² stetit ille in medio agri, et tuitus est eum, percussitque Philisthæos : et fecit Dominus salutem magnam.

WLC ¹² וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־ הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃

VULC ¹³ Necnon et ante descenderant tres qui erant principes inter triginta, et venerant tempore messis ad David in speluncam Odollam : castra autem Philisthinorum erant posita in Valle gigantum.

WLC ¹³ וַיֵּרְד֨וּ מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־ קָצִיר֙ אֶל־ דָּוִ֔ד אֶל־ מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

VULC ¹⁴ Et David erat in præsidio : porro statio Philisthinorum tunc erat in Bethlehem.

WLC ¹⁴ וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

VULC ¹⁵ Desideravit ergo David, et ait : O si quis mihi daret potum aquæ de cisterna quæ est in Bethlehem juxta portam !

WLC ¹⁵ וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־ לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃

VULC ¹⁶ Irruperunt ergo tres fortes castra Philisthinorum, et hauserunt aquam de cisterna Bethlehem, quæ erat juxta portam, et attulerunt ad David : at ille noluit bibere, sed libavit eam Domino,

WLC ¹⁶ וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־ מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־ לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־ דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה׃

VULC ¹⁷ dicens : Propitius sit mihi Dominus, ne faciam hoc : num sanguinem hominum istorum qui profecti sunt, et animarum periculum bibam ? Noluit ergo bibere. Hæc fecerunt tres robustissimi.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃

VULC ¹⁸ Abisai quoque frater Joab filius Sarviæ, princeps erat de tribus : ipse est qui levavit hastam suam contra trecentos, quos interfecit : nominatus in tribus,

WLC ¹⁸ וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־ צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־ חֲנִית֔וֹ עַל־ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃

VULC ¹⁹ et inter tres nobilior, eratque eorum princeps, sed usque ad tres primos non pervenerat.

WLC ¹⁹ מִן־ הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־ הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־ בָֽא׃

VULC ²⁰ Et Banaias filius Jojadæ viri fortissimi, magnorum operum, de Cabseel. Ipse percussit duos leones Moab, et ipse descendit, et percussit leonem in media cisterna in diebus nivis.

WLC ²⁰ וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־ יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־ אִֽישׁ־ רַב־ פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־ בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃

VULC ²¹ Ipse quoque interfecit virum ægyptium, virum dignum spectaculo, habentem in manu hastam : itaque cum descendisset ad eum in virga, vi extorsit hastam de manu Ægyptii, et interfecit eum hasta sua.

WLC ²¹ וְהוּא־ הִכָּה֩ אֶת־ אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־ הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃

VULC ²² Hæc fecit Banaias filius Jojadæ.

WLC ²² אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃

VULC ²³ Et ipse nominatus inter tres robustos, qui erant inter triginta nobiliores : verumtamen usque ad tres non pervenerat : fecitque eum sibi David auricularium, a secreto.

WLC ²³ מִן־ הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־ הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־ בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־ מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃

VULC ²⁴ Asaël frater Joab inter triginta, Elehanan filius patrui ejus de Bethlehem,

WLC ²⁴ עֲשָׂה־ אֵ֥ל אֲחִֽי־ יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־ דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

VULC ²⁵ Semma de Harodi, Elica de Harodi,

WLC ²⁵ שַׁמָּה֙ הַֽחֲרֹדִ֔י אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃

VULC ²⁶ Heles de Phalti, Hira filius Acces de Thecua,

WLC ²⁶ חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־ עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי׃

VULC ²⁷ Abiezer de Anathoth, Mobonnai de Husati,

WLC ²⁷ אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָֽעַנְּתֹתִ֔י מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃

VULC ²⁸ Selmon Ahohites, Maharai Netophathites,

WLC ²⁸ צַלְמוֹן֙ הָֽאֲחֹחִ֔י מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃

VULC ²⁹ Heled filius Baana, et ipse Netophathites, Ithai filius Ribai de Gabaath filiorum Benjamin,

WLC ²⁹ חֵ֥לֶב בֶּֽן־ בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י אִתַּי֙ בֶּן־ רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃

VULC ³⁰ Banaia Pharathonites, Heddai de torrente Gaas,

WLC ³⁰ בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃

VULC ³¹ Abialbon Arbathites, Azmaveth de Beromi,

WLC ³¹ אֲבִֽי־ עַלְבוֹן֙ הָֽעַרְבָתִ֔י עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃

VULC ³² Eliaba de Salaboni. Filii Jassen, Jonathan,

WLC ³² אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃

VULC ³³ Semma de Orori, Ajam filius Sarar Arorites,

WLC ³³ שַׁמָּה֙ הַֽהֲרָרִ֔י אֲחִיאָ֥ם בֶּן־ שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃

VULC ³⁴ Eliphelet filius Aasbai filii Machati, Eliam filius Achitophel Gelonites,

WLC ³⁴ אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־ אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־ הַמַּֽעֲכָתִ֑י אֱלִיעָ֥ם בֶּן־ אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃

VULC ³⁵ Hesrai de Carmelo, Pharai de Arbi,

WLC ³⁵ הַֽכַּרְמְלִ֔י פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃

VULC ³⁶ Igaal filius Nathan de Soba, Bonni de Gadi,

WLC ³⁶ יִגְאָ֤ל בֶּן־ נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃

VULC ³⁷ Selec de Ammoni, Naharai Berothites armiger Joab filii Sarviæ,

WLC ³⁷ צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־ צְרֻיָֽה׃

VULC ³⁸ Ira Jethrites, Gareb et ipse Jethrites,

WLC ³⁸ עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃

VULC ³⁹ Urias Hethæus : omnes triginta septem.

WLC ³⁹ אֽוּרִיָּה֙ הַֽחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃

VULC ¹ Et addidit furor Domini irasci contra Israël, commovitque David in eis dicentem : Vade, numera Israël et Judam.

WLC ¹ וַיֹּ֙סֶף֙ אַף־ יְהוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־ דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־ יְהוּדָֽה׃

VULC ² Dixitque rex ad Joab principem exercitus sui : Perambula omnes tribus Israël a Dan usque Bersabee, et numerate populum, ut sciam numerum ejus.

WLC ² וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־ יוֹאָ֣ב ׀ שַׂר־ הַחַ֣יִל אֲשֶׁר־ אִתּ֗וֹ שֽׁוּט־ נָ֞א בְּכָל־ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם׃

VULC ³ Dixitque Joab regi : Adaugeat Dominus Deus tuus ad populum tuum, quantus nunc est, iterumque centuplicet in conspectu domini mei regis : sed quid sibi dominus meus rex vult in re hujuscemodi ?

WLC ³ וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־ הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל־ הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם ׀ וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

VULC ⁴ Obtinuit autem sermo regis verba Joab et principum exercitus : egressusque est Joab et principes militum a facie regis, ut numerarent populum Israël.

WLC ⁴ וַיֶּחֱזַ֤ק דְּבַר־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ יוֹאָ֔ב וְעַ֖ל שָׂרֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיֵּצֵ֨א יוֹאָ֜ב וְשָׂרֵ֤י הַחַ֙יִל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לִפְקֹ֥ד אֶת־ הָעָ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁵ Cumque pertransissent Jordanem, venerunt in Aroër ad dexteram urbis, quæ est in valle Gad :

WLC ⁵ וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֑ן וַיַּחֲנ֣וּ בַעֲרוֹעֵ֗ר יְמִ֥ין הָעִ֛יר אֲשֶׁ֛ר בְּתוֹךְ־ הַנַּ֥חַל הַגָּ֖ד וְאֶל־ יַעְזֵֽר׃

VULC ⁶ et per Jazer transierunt in Galaad, et in terram inferiorem Hodsi, et venerunt in Dan silvestria. Circumeuntesque juxta Sidonem,

WLC ⁶ וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַגִּלְעָ֔דָה וְאֶל־ אֶ֥רֶץ תַּחְתִּ֖ים חָדְשִׁ֑י וַיָּבֹ֙אוּ֙ דָּ֣נָה יַּ֔עַן וְסָבִ֖יב אֶל־ צִידֽוֹן׃

VULC ⁷ transierunt prope mœnia Tyri, et omnem terram Hevæi et Chananæi, veneruntque ad meridiem Juda in Bersabee :

WLC ⁷ וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִבְצַר־ צֹ֔ר וְכָל־ עָרֵ֥י הַחִוִּ֖י וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י וַיֵּֽצְא֛וּ אֶל־ נֶ֥גֶב יְהוּדָ֖ה בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

VULC ⁸ et lustrata universa terra, affuerunt post novem menses et viginti dies in Jerusalem.

WLC ⁸ וַיָּשֻׁ֖טוּ בְּכָל־ הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֜אוּ מִקְצֵ֨ה תִשְׁעָ֧ה חֳדָשִׁ֛ים וְעֶשְׂרִ֥ים י֖וֹם יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ⁹ Dedit ergo Joab numerum descriptionis populi regi, et inventa sunt de Israël octingenta millia virorum fortium qui educerent gladium, et de Juda quingenta millia pugnatorum.

WLC ⁹ וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־ מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־ הָעָ֖ם אֶל־ הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־ חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃

VULC ¹⁰ Percussit autem cor David eum, postquam numeratus est populus : et dixit David ad Dominum : Peccavi valde in hoc facto : sed precor, Domine, ut transferas iniquitatem servi tui, quia stulte egi nimis.

WLC ¹⁰ וַיַּ֤ךְ לֵב־ דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־ כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־ הָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־ יְהוָ֗ה חָטָ֤אתִי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַֽעֲבֶר־ נָא֙ אֶת־ עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃

VULC ¹¹ Surrexit itaque David mane, et sermo Domini factus est ad Gad prophetam et videntem David, dicens :

WLC ¹¹ וַיָּ֥קָם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־ גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃

VULC ¹² Vade, et loquere ad David : Hæc dicit Dominus : Trium tibi datur optio : elige unum quod volueris ex his, ut faciam tibi.

WLC ¹² הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־ דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־ לְךָ֥ אַֽחַת־ מֵהֶ֖ם וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

VULC ¹³ Cumque venisset Gad ad David, nuntiavit ei, dicens : Aut septem annis veniet tibi fames in terra tua : aut tribus mensibus fugies adversarios tuos, et illi te persequentur : aut certe tribus diebus erit pestilentia in terra tua. Nunc ergo delibera, et vide quem respondeam ei qui me misit sermonem.

WLC ¹³ וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֣ב ׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־ שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁים נֻסְךָ֨ לִפְנֵֽי־ צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־ הֱ֠יוֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֙בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־ אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃

VULC ¹⁴ Dixit autem David ad Gad : Coarctor nimis : sed melius est ut incidam in manus Domini (multæ enim misericordiæ ejus sunt) quam in manus hominum.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־ גָּ֖ד צַר־ לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־ נָּ֤א בְיַד־ יְהוָה֙ כִּֽי־ רַבִּ֣ים וּבְיַד־ אָדָ֖ם אַל־ אֶפֹּֽלָה׃

VULC ¹⁵ Immisitque Dominus pestilentiam in Israël, de mane usque ad tempus constitutum, et mortui sunt ex populo a Dan usque ad Bersabee septuaginta millia virorum.

WLC ¹⁵ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה דֶּ֙בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־ עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מָת מִן־ הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃

VULC ¹⁶ Cumque extendisset manum suam angelus Domini super Jerusalem ut disperderet eam, misertus est Dominus super afflictione, et ait angelo percutienti populum : Sufficit : nunc contine manum tuam. Erat autem angelus Domini juxta aream Areuna Jebusæi.

WLC ¹⁶ וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ ׀ יְרֽוּשָׁלִַם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהוָה֙ אֶל־ הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּאמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ הָיָ֔ה עִם־ גֹּ֖רֶן הַיְבֻסִֽי׃

VULC ¹⁷ Dixitque David ad Dominum cum vidisset angelum cædentem populum : Ego sum qui peccavi, ego inique egi : isti qui oves sunt, quid fecerunt ? vertatur, obsecro, manus tua contra me, et contra domum patris mei.

WLC ¹⁷ וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־ יְהוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀ אֶֽת־ הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃

VULC ¹⁸ Venit autem Gad ad David in die illa, et dixit ei : Ascende, et constitue altare Domino in area Areuna Jebusæi.

WLC ¹⁸ וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן הַיְבֻסִֽי׃

VULC ¹⁹ Et ascendit David juxta sermonem Gad, quem præceperat ei Dominus.

WLC ¹⁹ וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־ גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃

VULC ²⁰ Conspiciensque Areuna, animadvertit regem et servos ejus transire ad se :

WLC ²⁰ וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־ עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃

VULC ²¹ et egressus adoravit regem prono vultu in terram, et ait : Quid causæ est ut veniat dominus meus rex ad servum suum ? Cui David ait : Ut emam a te aream, et ædificem altare Domino, et cesset interfectio quæ grassatur in populo.

WLC ²¹ וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־ עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־ הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃

VULC ²² Et ait Areuna ad David : Accipiat, et offerat dominus meus rex sicut placet ei : habes boves in holocaustum, et plaustrum, et juga boum in usum lignorum.

WLC ²² וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־ דָּוִ֔ד יִקַּ֥ח וְיַ֛עַל אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב רְאֵה֙ הַבָּקָ֣ר לָעֹלָ֔ה וְהַמֹּרִגִּ֛ים וּכְלֵ֥י הַבָּקָ֖ר לָעֵצִֽים׃

VULC ²³ Omnia dedit Areuna rex regi : dixitque Areuna ad regem : Dominus Deus tuus suscipiat votum tuum.

WLC ²³ הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ׃

VULC ²⁴ Cui respondens rex, ait : Nequaquam ut vis, sed emam pretio a te, et non offeram Domino Deo meo holocausta gratuita. Emit ergo David aream, et boves, argenti siclis quinquaginta :

WLC ²⁴ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־ אֲרַ֗וְנָה לֹ֚א כִּֽי־ קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י עֹל֣וֹת חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־ הַגֹּ֙רֶן֙ וְאֶת־ הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים׃

VULC ²⁵ et ædificavit ibi David altare Domino, et obtulit holocausta et pacifica : et propitiatus est Dominus terræ, et cohibita est plaga ab Israël.

WLC ²⁵ וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃