VULC ¹ Et venerunt universæ tribus Israël ad David in Hebron, dicentes : Ecce nos os tuum et caro tua sumus.

WLC ¹ וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־ שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃

VULC ² Sed et heri et nudiustertius cum esset Saul rex super nos, tu eras educens et reducens Israël : dixit autem Dominus ad te : Tu pasces populum meum Israël, et tu eris dux super Israël.

WLC ² גַּם־ אֶתְמ֣וֹל גַּם־ שִׁלְשׁ֗וֹם בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־ עַמִּי֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³ Venerunt quoque et seniores Israël ad regem in Hebron, et percussit cum eis rex David fœdus in Hebron coram Domino : unxeruntque David in regem super Israël.

WLC ³ וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־ זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־ דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Filius triginta annorum erat David cum regnare cœpisset, et quadraginta annis regnavit.

WLC ⁴ בֶּן־ שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֛ה דָּוִ֖ד בְּמָלְכ֑וֹ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה מָלָֽךְ׃

VULC ⁵ In Hebron regnavit super Judam septem annis et sex mensibus : in Jerusalem autem regnavit triginta tribus annis super omnem Israël et Judam.

WLC ⁵ בְּחֶבְרוֹן֙ מָלַ֣ךְ עַל־ יְהוּדָ֔ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֗ךְ שְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה עַ֥ל כָּל־ יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃

VULC ⁶ Et abiit rex, et omnes viri qui erant cum eo, in Jerusalem, ad Jebusæum habitatorem terræ : dictumque est David ab eis : Non ingredieris huc, nisi abstuleris cæcos et claudos dicentes : Non ingredietur David huc.

WLC ⁶ וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל־ הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא־ תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־ הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־ יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃

VULC ⁷ Cepit autem David arcem Sion : hæc est civitas David.

WLC ⁷ וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃

VULC ⁸ Proposuerat enim David in die illa præmium, qui percussisset Jebusæum, et tetigisset domatum fistulas, et abstulisset cæcos et claudos odientes animam David. Idcirco dicitur in proverbio : Cæcus et claudus non intrabunt in templum.

WLC ⁸ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־ מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־ הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־ הַ֣עִוְרִ֔ים נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־ כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־ הַבָּֽיִת׃

VULC ⁹ Habitavit autem David in arce, et vocavit eam civitatem David : et ædificavit per gyrum a Mello et intrinsecus.

WLC ⁹ וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־ לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־ הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃

VULC ¹⁰ Et ingrediebatur proficiens atque succrescens, et Dominus Deus exercituum erat cum eo.

WLC ¹⁰ וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃

VULC ¹¹ Misit quoque Hiram rex Tyri nuntios ad David, et ligna cedrina, et artifices lignorum, artificesque lapidum ad parietes : et ædificaverunt domum David.

WLC ¹¹ וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־ צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־ דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ־ בַ֖יִת לְדָוִֽד׃

VULC ¹² Et cognovit David quoniam confirmasset eum Dominus regem super Israël, et quoniam exaltasset regnum ejus super populum suum Israël.

WLC ¹² וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי־ הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹³ Accepit ergo David adhuc concubinas et uxores de Jerusalem, postquam venerat de Hebron : natique sunt David et alii filii et filiæ :

WLC ¹³ וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדּוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃

VULC ¹⁴ et hæc nomina eorum, qui nati sunt ei in Jerusalem : Samua, et Sobab, et Nathan, et Salomon,

WLC ¹⁴ וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃

VULC ¹⁵ et Jebahar, et Elisua, et Nepheg,

WLC ¹⁵ וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְנֶ֥פֶג וְיָפִֽיעַ׃

VULC ¹⁶ et Japhia, et Elisama, et Elioda, et Eliphaleth.

WLC ¹⁶ וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃

VULC ¹⁷ Audierunt ergo Philisthiim quod unxissent David in regem super Israël, et ascenderunt universi ut quærerent David : quod cum audisset David, descendit in præsidium.

WLC ¹⁷ וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־ מָשְׁח֨וּ אֶת־ דָּוִ֤ד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־ פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־ דָּוִ֑ד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־ הַמְּצוּדָֽה׃

VULC ¹⁸ Philisthiim autem venientes diffusi sunt in valle Raphaim.

WLC ¹⁸ וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

VULC ¹⁹ Et consuluit David Dominum, dicens : Si ascendam ad Philisthiim ? et si dabis eos in manu mea ? Et dixit Dominus ad David : Ascende, quia tradens dabo Philisthiim in manu tua.

WLC ¹⁹ וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל־ פְּלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי־ נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת־ הַפְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃

VULC ²⁰ Venit ergo David in Baal Pharasim : et percussit eos ibi, et dixit : Divisit Dominus inimicos meos coram me, sicut dividuntur aquæ. Propterea vocatum est nomen loci illius, Baal Pharasim.

WLC ²⁰ וַיָּבֹ֨א דָוִ֥ד בְּבַֽעַל־ פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִד֒ וַיֹּ֕אמֶר פָּרַ֨ץ יְהוָ֧ה אֶת־ אֹיְבַ֛י לְפָנַ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־ כֵּ֗ן קָרָ֛א שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃

VULC ²¹ Et reliquerunt ibi sculptilia sua, quæ tulit David et viri ejus.

WLC ²¹ וַיַּעַזְבוּ־ שָׁ֖ם אֶת־ עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַאֲנָשָֽׁיו׃

VULC ²² Et addiderunt adhuc Philisthiim ut ascenderent, et diffusi sunt in valle Raphaim.

WLC ²² וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַֽעֲל֑וֹת וַיִּנָּֽטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

VULC ²³ Consuluit autem David Dominum : Si ascendam contra Philisthæos, et tradas eos in manus meas ? Qui respondit : Non ascendas contra eos, sed gyra post tergum eorum, et venies ad eos ex adverso pyrorum.

WLC ²³ וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּֽיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־ אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃

VULC ²⁴ Et cum audieris sonitum gradientis in cacumine pyrorum, tunc inibis prælium : quia tunc egredietur Dominus ante faciem tuam, ut percutiat castra Philisthiim.

WLC ²⁴ וִ֠יהִי אֶת־ ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃

VULC ²⁵ Fecit itaque David sicut præceperat ei Dominus, et percussit Philisthiim de Gabaa usque dum venias Gezer.

WLC ²⁵ וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ כֵּ֔ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד־ בֹּאֲךָ֥ גָֽזֶר׃