VULC ¹ [Audite verbum istud,
quod ego levo super vos planctum :
domus Israël cecidit,
et non adjiciet ut resurgat.

WLC ¹ שִׁמְע֞וּ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² Virgo Israël projecta est in terram suam,
non est qui suscitet eam.

WLC ² נָֽפְלָה֙ לֹֽא־ תוֹסִ֣יף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־ אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ׃

VULC ³ Quia hæc dicit Dominus Deus :
Urbs de qua egrediebantur mille,
relinquentur in ea centum ;
et de qua egrediebantur centum,
relinquentur in ea decem in domo Israël.

WLC ³ כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Quia hæc dicit Dominus domui Israël :
Quærite me, et vivetis.

WLC ⁴ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃

VULC ⁵ Et nolite quærere Bethel,
et in Galgalam nolite intrare,
et in Bersabee non transibitis,
quia Galgala captiva ducetur,
et Bethel erit inutilis.

WLC ⁵ וְאַֽל־ תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־ אֵ֖ל יִהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן׃

VULC ⁶ Quærite Dominum, et vivite
(ne forte comburatur ut ignis domus Joseph, et devorabit,
et non erit qui extinguat Bethel :

WLC ⁶ דִּרְשׁ֥וּ אֶת־ יְהוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־ יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָכְלָ֥ה וְאֵין־ מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־ אֵֽל׃

VULC ⁷ qui convertitis in absinthium judicium,
et justitiam in terra relinquitis) :

WLC ⁷ הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ׃

VULC ⁸ facientem Arcturum et Orionem,
et convertentem in mane tenebras,
et diem in noctem mutantem ;
qui vocat aquas maris,
et effundit eas super faciem terræ ;
Dominus nomen est ejus :

WLC ⁸ עֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֤ךְ לַבֹּ֙קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־ הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־ פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃

VULC ⁹ qui subridet vastitatem super robustum,
et depopulationem super potentem affert.

WLC ⁹ הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־ עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־ מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא׃

VULC ¹⁰ Odio habuerunt corripientem in porta,
et loquentem perfecte abominati sunt.

WLC ¹⁰ שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃

VULC ¹¹ Idcirco, pro eo quod diripiebatis pauperem,
et prædam electam tollebatis ab eo,
domos quadro lapide ædificabitis,
et non habitabitis in eis ;
vineas plantabis amantissimas,
et non bibetis vinum earum.

WLC ¹¹ לָ֠כֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־ דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־ בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־ תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־ חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־ יֵינָֽם׃

VULC ¹² Quia cognovi multa scelera vestra,
et fortia peccata vestra :
hostes justi, accipientes munus,
et pauperes deprimentes in porta.

WLC ¹² כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּֽאתֵיכֶ֑ם צֹרְרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ׃

VULC ¹³ Ideo prudens in tempore illo tacebit,
quia tempus malum est.

WLC ¹³ לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃

VULC ¹⁴ Quærite bonum, et non malum, ut vivatis ;
et erit Dominus Deus exercituum vobiscum, sicut dixistis.

WLC ¹⁴ דִּרְשׁוּ־ ט֥וֹב וְאַל־ רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי־ כֵ֞ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־ צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם׃

VULC ¹⁵ Odite malum et diligite bonum,
et constituite in porta judicium :
si forte misereatur Dominus Deus exercituum reliquiis Joseph.

WLC ¹⁵ שִׂנְאוּ־ רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־ צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃

VULC ¹⁶ Propterea hæc dicit Dominus Deus exercituum, dominator :
In omnibus plateis planctus ;
et in cunctis quæ foris sunt, dicetur : Væ, væ !
et vocabunt agricolam ad luctum,
et ad planctum eos qui sciunt plangere.

WLC ¹⁶ לָ֠כֵן כֹּֽה־ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכָל־ רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־ חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־ אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־ י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי׃

VULC ¹⁷ Et in omnibus vineis erit planctus,
quia pertransibo in medio tui,
dicit Dominus.]

WLC ¹⁷ וּבְכָל־ כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־ אֶעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹⁸ [Væ desiderantibus diem Domini !
ad quid eam vobis ?
Dies Domini ista, tenebræ, et non lux.

WLC ¹⁸ ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־ י֣וֹם יְהוָ֑ה לָמָּה־ זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהוָ֖ה הוּא־ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־ אֽוֹר׃

VULC ¹⁹ Quomodo si fugiat vir a facie leonis,
et occurrat ei ursus ;
et ingrediatur domum, et innitatur manu sua super parietem,
et mordeat eum coluber.

WLC ¹⁹ כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֔יִת וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־ הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ׃

VULC ²⁰ Numquid non tenebræ dies Domini, et non lux ;
et caligo, et non splendor in ea ?

WLC ²⁰ הֲלֹא־ חֹ֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהוָ֖ה וְלֹא־ א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹא־ נֹ֥גַֽהּ לֽוֹ׃

VULC ²¹ Odi, et projeci festivitates vestras,
et non capiam odorem cœtuum vestrorum.

WLC ²¹ שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם׃

VULC ²² Quod si obtuleritis mihi holocautomata, et munera vestra,
non suscipiam ;
et vota pinguium vestrorum non respiciam.

WLC ²² כִּ֣י אִם־ תַּעֲלוּ־ לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט׃

VULC ²³ Aufer a me tumultum carminum tuorum ;
et cantica lyræ tuæ non audiam.

WLC ²³ הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע׃

VULC ²⁴ Et revelabitur quasi aqua judicium,
et justitia quasi torrens fortis.

WLC ²⁴ וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן׃

VULC ²⁵ Numquid hostias et sacrificium obtulistis mihi
in deserto quadraginta annis, domus Israël ?

WLC ²⁵ הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־ לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁶ et portastis tabernaculum Moloch vestro,
et imaginem idolorum vestrorum, sidus dei vestri,
quæ fecistis vobis.

WLC ²⁶ וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃

VULC ²⁷ Et migrare vos faciam trans Damascum, dicit Dominus :
Deus exercituum nomen ejus.]

WLC ²⁷ וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־ צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

VULC ¹ [Væ qui opulenti estis in Sion,
et confiditis in monte Samariæ :
optimates capita populorum,
ingredientes pompatice domum Israël !

WLC ¹ ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² Transite in Chalane, et videte,
et ite inde in Emath magnam,
et descendite in Geth Palæstinorum,
et ad optima quæque regna horum :
si latior terminus eorum termino vestro est.

WLC ² עִבְר֤וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־ פְּלִשְׁתּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־ הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־ רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם׃

VULC ³ Qui separati estis in diem malum,
et appropinquatis solio iniquitatis ;

WLC ³ הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס׃

VULC ⁴ qui dormitis in lectis eburneis,
et lascivitis in stratis vestris ;
qui comeditis agnum de grege,
et vitulos de medio armenti ;

WLC ⁴ הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־ מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־ עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃

VULC ⁵ qui canitis ad vocem psalterii,
sicut David putaverunt se habere vasa cantici,

WLC ⁵ הַפֹּרְטִ֖ים עַל־ פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־ שִֽׁיר׃

VULC ⁶ bibentes vinum in phialis,
et optimo unguento delibuti,
et nihil patiebantur super contritione Joseph.

WLC ⁶ הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־ שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף

VULC ⁷ Quapropter nunc migrabunt in capite transmigrantium,
et auferetur factio lascivientium.

WLC ⁷ לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים׃

VULC ⁸ Juravit Dominus Deus in anima sua,
dicit Dominus Deus exercituum :
Detestor ego superbiam Jacob,
et domos ejus odi,
et tradam civitatem cum habitatoribus suis.

WLC ⁸ נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָֽנֹכִי֙ אֶת־ גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ׃

VULC ⁹ Quod si reliqui fuerint decem viri in domo una,
et ipsi morientur.

WLC ⁹ וְהָיָ֗ה אִם־ יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ׃

VULC ¹⁰ Et tollet eum propinquus suus, et comburet eum,
ut efferat ossa de domo ;
et dicet ei, qui in penetralibus domus est :
Numquid adhuc est penes te ?

WLC ¹⁰ וּנְשָׂא֞וֹ דּוֹד֣וֹ וּמְסָרְפ֗וֹ לְהוֹצִ֣יא עֲצָמִים֮ מִן־ הַבַּיִת֒ וְאָמַ֞ר לַאֲשֶׁ֨ר בְּיַרְכְּתֵ֥י הַבַּ֛יִת הַע֥וֹד עִמָּ֖ךְ וְאָמַ֣ר אָ֑פֶס וְאָמַ֣ר הָ֔ס כִּ֛י לֹ֥א לְהַזְכִּ֖יר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃

VULC ¹¹ Et respondebit : Finis est.
Et dicet ei : Tace,
et non recorderis nominis Domini.

WLC ¹¹ כִּֽי־ הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְצַוֶּ֔ה וְהִכָּ֛ה הַבַּ֥יִת הַגָּד֖וֹל רְסִיסִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַקָּטֹ֖ן בְּקִעִֽים׃

VULC ¹² Quia ecce Dominus mandabit,
et percutiet domum majorem ruinis,
et domum minorem scissionibus.

WLC ¹² הַיְרֻצ֤וּן בַּסֶּ֙לַע֙ סוּסִ֔ים אִֽם־ יַחֲר֖וֹשׁ בַּבְּקָרִ֑ים כִּֽי־ הֲפַכְתֶּ֤ם לְרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט וּפְרִ֥י צְדָקָ֖ה לְלַעֲנָֽה׃

VULC ¹³ Numquid currere queunt in petris equi,
aut arari potest in bubalis ?
quoniam convertistis in amaritudinem judicium,
et fructum justitiæ in absinthium.

WLC ¹³ הַשְּׂמֵחִ֖ים לְלֹ֣א דָבָ֑ר הָאֹ֣מְרִ֔ים הֲל֣וֹא בְחָזְקֵ֔נוּ לָקַ֥חְנוּ לָ֖נוּ קַרְנָֽיִם׃

VULC ¹⁴ Qui lætamini in nihilo ; qui dicitis :
Numquid non in fortitudine nostra assumpsimus nobis cornua ?

WLC ¹⁴ כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עֲלֵיכֶ֜ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם־ יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת גּ֑וֹי וְלָחֲצ֥וּ אֶתְכֶ֛ם מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־ נַ֥חַל הָעֲרָבָֽה׃

VULC ¹⁵ Ecce enim suscitabo super vos, domus Israël,
dicit Dominus Deus exercituum, gentem,
et conteret vos ab introitu Emath usque ad torrentem deserti.]