VULC ¹³ Væ qui ædificat domum suam in injustitia,
et cœnacula sua non in judicio :
amicum suum opprimet frustra,
et mercedem ejus non reddet ei :

WLC ¹³ ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־ צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־ לֽוֹ׃

VULC ¹⁴ qui dicit : Ædificabo mihi domum latam,
et cœnacula spatiosa :
qui aperit sibi fenestras et facit laquearia cedrina,
pingitque sinopide.

WLC ¹⁴ הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־ לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃

VULC ¹⁵ Numquid regnabis quoniam confers te cedro ?
pater tuus numquid non comedit et bibit,
et fecit judicium et justitiam tunc cum bene erat ei ?

WLC ¹⁵ הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Judicavit causam pauperis et egeni in bonum suum :
numquid non ideo quia cognovit me ? dicit Dominus.

WLC ¹⁶ דָּ֛ן דִּין־ עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־ הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁷ Tui vero oculi et cor ad avaritiam,
et ad sanguinem innocentem fundendum,
et ad calumniam, et ad cursum mali operis.

WLC ¹⁷ כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֙יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־ עַל־ בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־ הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל־ הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־ הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃