VULC ¹ Post hæc aperuit Job os suum, et maledixit diei suo,

WLC ¹ אַחֲרֵי־ כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־ פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־ יוֹמֽוֹ׃

VULC ² et locutus est :

WLC ² וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ³ [Pereat dies in qua natus sum,
et nox in qua dictum est : Conceptus est homo.

WLC ³ יֹ֣אבַד י֭וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃

VULC ⁴ Dies ille vertatur in tenebras :
non requirat eum Deus desuper,
et non illustretur lumine.

WLC ⁴ הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־ יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְאַל־ תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃

VULC ⁵ Obscurent eum tenebræ et umbra mortis ;
occupet eum caligo,
et involvatur amaritudine.

WLC ⁵ יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־ עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃

VULC ⁶ Noctem illam tenebrosus turbo possideat ;
non computetur in diebus anni,
nec numeretur in mensibus.

WLC ⁶ הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֪ה֫וּ אֹ֥פֶל אַל־ יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־ יָבֹֽא׃

VULC ⁷ Sit nox illa solitaria,
nec laude digna.

WLC ⁷ הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד אַל־ תָּבֹ֖א רְנָנָ֣ה בֽוֹ׃

VULC ⁸ Maledicant ei qui maledicunt diei,
qui parati sunt suscitare Leviathan.

WLC ⁸ יִקְּבֻ֥הוּ אֹרְרֵי־ י֑וֹם הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃

VULC ⁹ Obtenebrentur stellæ caligine ejus ;
expectet lucem, et non videat,
nec ortum surgentis auroræ.

WLC ⁹ יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֪י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־ לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־ יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־ שָֽׁחַר׃

VULC ¹⁰ Quia non conclusit ostia ventris qui portavit me,
nec abstulit mala ab oculis meis.

WLC ¹⁰ כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃