VULC ¹ Quibus auditis, cuncti reges trans Jordanem, qui versabantur in montanis et campestribus, in maritimis ac littore magni maris, hi quoque qui habitabant juxta Libanum, Hethæus et Amorrhæus, Chananæus, Pherezæus, et Hevæus, et Jebusæus,

WLC ¹ וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל־ הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל־ מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

VULC ² congregati sunt pariter, ut pugnarent contra Josue et Israël uno animo, eademque sententia.

WLC ² וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־ יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־ יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃

VULC ³ At hi qui habitabant in Gabaon, audientes cuncta quæ fecerat Josue Jericho, et Hai,

WLC ³ וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִֽירִיח֖וֹ וְלָעָֽי׃

VULC ⁴ et callide cogitantes, tulerunt sibi cibaria, saccos veteres asinis imponentes, et utres vinarios scissos atque consutos,

WLC ⁴ וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם־ הֵ֙מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃

VULC ⁵ calceamentaque perantiqua quæ ad indicium vetustatis pittaciis consuta erant, induti veteribus vestimentis : panes quoque, quos portabant ob viaticum, duri erant, et in frusta comminuti :

WLC ⁵ וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמ֥וֹת בָּל֖וֹת עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים׃

VULC ⁶ perrexeruntque ad Josue, qui tunc morabatur in castris Galgalæ, et dixerunt ei, atque simul omni Israëli : De terra longinqua venimus, pacem vobiscum facere cupientes. Responderuntque viri Israël ad eos, atque dixerunt :

WLC ⁶ וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־ לָ֥נוּ בְרִֽית׃

VULC ⁷ Ne forte in terra, quæ nobis sorte debetur, habitetis, et non possimus fœdus inire vobiscum.

WLC ⁷ אִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ לְךָ֥ בְרִֽית׃

VULC ⁸ At illi ad Josue : Servi, inquiunt, tui sumus. Quibus Josue ait : Quinam estis vos ? et unde venistis ?

WLC ⁸ וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־ יְהוֹשֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ׃

VULC ⁹ Responderunt : De terra longinqua valde venerunt servi tui in nomine Domini Dei tui. Audivimus enim famam potentiæ ejus, cuncta quæ fecit in Ægypto,

WLC ⁹ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחוֹקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּֽי־ שָׁמַ֣עְנוּ שָׁמְע֔וֹ וְאֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם׃

VULC ¹⁰ et duobus regibus Amorrhæorum qui fuerunt trans Jordanem, Sehon regi Hesebon, et Og regi Basan, qui erat in Astaroth :

WLC ¹⁰ וְאֵ֣ת ׀ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וּלְע֥וֹג מֶֽלֶךְ־ הַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֽוֹת׃

VULC ¹¹ dixeruntque nobis seniores, et omnes habitatores terræ nostræ : Tollite in manibus cibaria ob longissimam viam, et occurrite eis, et dicite : Servi vestri sumus : fœdus inite nobiscum.

WLC ¹¹ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵינוּ֩ וְכָל־ יֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־ לָ֥נוּ בְרִֽית׃

VULC ¹² En panes quando egressi sumus de domibus nostris, ut veniremus ad vos, calidos sumpsimus ; nunc sicci facti sunt, et vetustate nimia comminuti.

WLC ¹² זֶ֣ה ׀ לַחְמֵ֗נוּ חָ֞ם הִצְטַיַּ֤דְנוּ אֹתוֹ֙ מִבָּ֣תֵּ֔ינוּ בְּי֥וֹם צֵאתֵ֖נוּ לָלֶ֣כֶת אֲלֵיכֶ֑ם וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָבֵ֔שׁ וְהָיָ֖ה נִקֻּדִֽים׃

VULC ¹³ Utres vini novos implevimus ; nunc rupti sunt et soluti. Vestes et calceamenta quibus induimur, et quæ habemus in pedibus, ob longitudinem longioris viæ trita sunt, et pene consumpta.

WLC ¹³ וְאֵ֨לֶּה נֹאד֤וֹת הַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֣אנוּ חֲדָשִׁ֔ים וְהִנֵּ֖ה הִתְבַּקָּ֑עוּ וְאֵ֤לֶּה שַׂלְמוֹתֵ֙ינוּ֙ וּנְעָלֵ֔ינוּ בָּל֕וּ מֵרֹ֥ב הַדֶּ֖רֶךְ מְאֹֽד׃

VULC ¹⁴ Susceperunt igitur de cibariis eorum, et os Domini non interrogaverunt.

WLC ¹⁴ וַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת־ פִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ׃

VULC ¹⁵ Fecitque Josue cum eis pacem, et inito fœdere pollicitus est quod non occiderentur : principes quoque multitudinis juraverunt eis.

WLC ¹⁵ וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה׃

VULC ¹⁶ Post dies autem tres initi fœderis, audierunt quod in vicino habitarent, et inter eos futuri essent.

WLC ¹⁶ וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־ כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּי־ קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃

VULC ¹⁷ Moveruntque castra filii Israël, et venerunt in civitates eorum die tertio, quarum hæc vocabula sunt : Gabaon, et Caphira, et Beroth, et Cariathiarim.

WLC ¹⁷ וַיִּסְע֣וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־ עָרֵיהֶ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וְעָרֵיהֶם֙ גִּבְע֣וֹן וְהַכְּפִירָ֔ה וּבְאֵר֖וֹת וְקִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃

VULC ¹⁸ Et non percusserunt eos, eo quod jurassent eis principes multitudinis in nomine Domini Dei Israël. Murmuravit itaque omne vulgus contra principes.

WLC ¹⁸ וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־ נִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָל־ הָעֵדָ֖ה עַל־ הַנְּשִׂיאִֽים׃

VULC ¹⁹ Qui responderunt eis : Juravimus illis in nomine Domini Dei Israël, et idcirco non possumus eos contingere.

WLC ¹⁹ וַיֹּאמְר֤וּ כָל־ הַנְּשִׂיאִים֙ אֶל־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽם׃

VULC ²⁰ Sed hoc faciemus eis : reserventur quidem ut vivant, ne contra nos ira Domini concitetur, si pejeraverimus :

WLC ²⁰ זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־ הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃

VULC ²¹ sed sic vivant, ut in usus universæ multitudinis ligna cædant, aquasque comportent. Quibus hæc loquentibus,

WLC ²¹ וַיֹּאמְר֧וּ אֲלֵיהֶ֛ם הַנְּשִׂיאִ֖ים יִֽחְי֑וּ וַ֠יִּֽהְיוּ חֹטְבֵ֨י עֵצִ֤ים וְשֹֽׁאֲבֵי־ מַ֙יִם֙ לְכָל־ הָ֣עֵדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבְּר֥וּ לָהֶ֖ם הַנְּשִׂיאִֽים׃

VULC ²² vocavit Gabaonitas Josue, et dixit eis : Cur nos decipere fraude voluistis, ut diceretis : Procul valde habitamus a vobis, cum in medio nostri sitis ?

WLC ²² וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לָמָּה֩ רִמִּיתֶ֨ם אֹתָ֜נוּ לֵאמֹ֗ר רְחוֹקִ֨ים אֲנַ֤חְנוּ מִכֶּם֙ מְאֹ֔ד וְאַתֶּ֖ם בְּקִרְבֵּ֥נוּ יֹשְׁבִֽים׃

VULC ²³ itaque sub maledictione eritis, et non deficiet de stirpe vestra ligna cædens, aquasque comportans in domum Dei mei.

WLC ²³ וְעַתָּ֖ה אֲרוּרִ֣ים אַתֶּ֑ם וְלֹֽא־ יִכָּרֵ֨ת מִכֶּ֜ם עֶ֗בֶד וְחֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹֽׁאֲבֵי־ מַ֖יִם לְבֵ֥ית אֱלֹהָֽי׃

VULC ²⁴ Qui responderunt : Nuntiatum est nobis servis tuis, quod promisisset Dominus Deus tuus Moysi servo suo ut traderet vobis omnem terram, et disperderet cunctos habitatores ejus. Timuimus igitur valde, et providimus animabus nostris, vestro terrore compulsi, et hoc consilium inivimus.

WLC ²⁴ וַיַּעֲנ֨וּ אֶת־ יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־ מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־ כָּל־ הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת־ כָּל־ יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

VULC ²⁵ Nunc autem in manu tua sumus : quod tibi bonum et rectum videtur, fac nobis.

WLC ²⁵ וְעַתָּ֖ה הִנְנ֣וּ בְיָדֶ֑ךָ כַּטּ֨וֹב וְכַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לַעֲשׂ֥וֹת לָ֖נוּ עֲשֵֽׂה׃

VULC ²⁶ Fecit ergo Josue ut dixerat, et liberavit eos de manu filiorum Israël, ut non occiderentur.

WLC ²⁶ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּ֑ן וַיַּצֵּ֥ל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֥א הֲרָגֽוּם׃

VULC ²⁷ Decrevitque in illo die eos esse in ministerio cuncti populi, et altaris Domini, cædentes ligna, et aquas comportantes, usque in præsens tempus, in loco quem Dominus elegisset.

WLC ²⁷ וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא חֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם לָֽעֵדָ֑ה וּלְמִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ עַד־ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶל־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחָֽר׃

VULC ¹ Quæ cum audisset Adonisedec rex Jerusalem, quod scilicet cepisset Josue Hai, et subvertisset eam (sicut enim fecerat Jericho et regi ejus, sic fecit Hai et regi illius), et quod transfugissent Gabaonitæ ad Israël, et essent fœderati eorum,

WLC ¹ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי־ צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי־ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־ הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־ עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃

VULC ² timuit valde. Urbs enim magna erat Gabaon, et una civitatum regalium, et major oppido Hai, omnesque bellatores ejus fortissimi.

WLC ² וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־ הָעַ֔י וְכָל־ אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃

VULC ³ Misit ergo Adonisedec rex Jerusalem ad Oham regem Hebron, et ad Pharam regem Jerimoth, ad Japhia quoque regem Lachis, et ad Dabir regem Eglon, dicens :

WLC ³ וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־ צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־ הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־ חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־ פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־ יַרְמ֜וּת וְאֶל־ יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־ לָכִ֛ישׁ וְאֶל־ דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־ עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃

VULC ⁴ Ad me ascendite, et ferte præsidium, ut expugnemus Gabaon, quare transfugerit ad Josue, et ad filios Israël.

WLC ⁴ עֲלֽוּ־ אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת־ גִּבְע֑וֹן כִּֽי־ הִשְׁלִ֥ימָה אֶת־ יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁵ Congregati igitur ascenderunt quinque reges Amorrhæorum : rex Jerusalem, rex Hebron, rex Jerimoth, rex Lachis, rex Eglon, simul cum exercitibus suis : et castrametati sunt circa Gabaon, oppugnantes eam.

WLC ⁵ וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֜ם מֶֽלֶךְ־ חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ־ יַרְמוּת֙ מֶֽלֶךְ־ לָכִ֣ישׁ מֶֽלֶךְ־ עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכָל־ מַֽחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־ גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃

VULC ⁶ Habitatores autem Gabaon urbis obsessæ miserunt ad Josue, qui tunc morabatur in castris apud Galgalam, et dixerunt ei : Ne retrahas manus tuas ab auxilio servorum tuorum : ascende cito, et libera nos, ferque præsidium : convenerunt enim adversum nos omnes reges Amorrhæorum, qui habitant in montanis.

WLC ⁶ וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־ תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל־ מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃

VULC ⁷ Ascenditque Josue de Galgalis, et omnis exercitus bellatorum cum eo, viri fortissimi.

WLC ⁷ וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן־ הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל־ עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל׃

VULC ⁸ Dixitque Dominus ad Josue : Ne timeas eos : in manus enim tuas tradidi illos : nullus ex eis tibi resistere poterit.

WLC ⁸ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־ תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא־ יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ׃

VULC ⁹ Irruit itaque Josue super eos repente, tota nocte ascendens de Galgalis.

WLC ⁹ וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כָּל־ הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן־ הַגִּלְגָּֽל׃

VULC ¹⁰ Et conturbavit eos Dominus a facie Israël : contrivitque plaga magna in Gabaon, ac persecutus est eos per viam ascensus Bethoron, et percussit usque Azeca et Maceda.

WLC ¹⁰ וַיְהֻמֵּ֤ם יְהוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־ גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־ חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־ עֲזֵקָ֖ה וְעַד־ מַקֵּדָֽה׃

VULC ¹¹ Cumque fugerent filios Israël, et essent in descensu Bethoron, Dominus misit super eos lapides magnos de cælo usque ad Azeca : et mortui sunt multo plures lapidibus grandinis, quam quos gladio percusserant filii Israël.

WLC ¹¹ וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־ חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־ הַשָּׁמַ֛יִם עַד־ עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־ מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃

VULC ¹² Tunc locutus est Josue Domino, in die qua tradidit Amorrhæum in conspectu filiorum Israël, dixitque coram eis : [Sol, contra Gabaon ne movearis,
et luna contra vallem Ajalon.

WLC ¹² אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת־ הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃

VULC ¹³ Steteruntque sol et luna,
donec ulcisceretur se gens de inimicis suis.] Nonne scriptum est hoc in libro justorum ? Stetit itaque sol in medio cæli, et non festinavit occumbere spatio unius diei.

WLC ¹³ וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־ יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־ הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־ סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־ אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃

VULC ¹⁴ Non fuit antea nec postea tam longa dies, obediente Domino voci hominis, et pugnante pro Israël.

WLC ¹⁴ וְלֹ֨א הָיָ֜ה כַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁵ Reversusque est Josue cum omni Israël in castra Galgalæ.

WLC ¹⁵ וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃

VULC ¹⁶ Fugerant enim quinque reges et se absconderant in spelunca urbis Maceda.

WLC ¹⁶ וַיָּנֻ֕סוּ חֲמֵ֖שֶׁת הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחָבְא֥וּ בַמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃

VULC ¹⁷ Nuntiatumque est Josue quod inventi essent quinque reges latentes in spelunca urbis Maceda.

WLC ¹⁷ וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃

VULC ¹⁸ Qui præcepit sociis, et ait : Volvite saxa ingentia ad os speluncæ, et ponite viros industrios, qui clausos custodiant :

WLC ¹⁸ וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ גֹּ֛לּוּ אֲבָנִ֥ים גְּדֹל֖וֹת אֶל־ פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהַפְקִ֧ידוּ עָלֶ֛יהָ אֲנָשִׁ֖ים לְשָׁמְרָֽם׃

VULC ¹⁹ vos autem nolite stare, sed persequimini hostes, et extremos quosque fugientium cædite : nec dimittatis eos urbium suarum intrare præsidia, quos tradidit Dominus Deus in manus vestras.

WLC ¹⁹ וְאַתֶּם֙ אַֽל־ תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹֽיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־ תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־ עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃

VULC ²⁰ Cæsis ergo adversariis plaga magna, et usque ad internecionem pene consumptis, hi qui Israël effugere potuerunt, ingressi sunt civitates munitas.

WLC ²⁰ וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַכּוֹתָ֛ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה־ מְאֹ֖ד עַד־ תֻּמָּ֑ם וְהַשְּׂרִידִים֙ שָׂרְד֣וּ מֵהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־ עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃

VULC ²¹ Reversusque est omnis exercitus ad Josue in Maceda, ubi tunc erant castra, sani et integro numero : nullusque contra filios Israël mutire ausus est.

WLC ²¹ וַיָּשֻׁבוּ֩ כָל־ הָעָ֨ם אֶל־ הַמַּחֲנֶ֧ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֛עַ מַקֵּדָ֖ה בְּשָׁל֑וֹם לֹֽא־ חָרַ֞ץ לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לְאִ֖ישׁ אֶת־ לְשֹׁנֽוֹ׃

VULC ²² Præcepitque Josue, dicens : Aperite os speluncæ, et producite ad me quinque reges, qui in ea latitant.

WLC ²² וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת־ פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת־ חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־ הַמְּעָרָֽה׃

VULC ²³ Feceruntque ministri ut sibi fuerat imperatum : et eduxerunt ad eum quinque reges de spelunca, regem Jerusalem, regem Hebron, regem Jerimoth, regem Lachis, regem Eglon.

WLC ²³ וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת־ חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־ הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת ׀ מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶת־ מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת־ מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת־ מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת־ מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן׃

VULC ²⁴ Cumque educti essent ad eum, vocavit omnes viros Israël, et ait ad principes exercitus qui secum erant : Ite, et ponite pedes super colla regum istorum. Qui cum perrexissent, et subjectorum colla pedibus calcarent,

WLC ²⁴ וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֮ אֶל־ יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־ כָּל־ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל־ קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־ רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־ צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־ רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־ צַוְּארֵיהֶֽם׃

VULC ²⁵ rursum ait ad eos : Nolite timere, nec paveatis : confortamini, et estote robusti : sic enim faciet Dominus cunctis hostibus vestris, adversum quos dimicatis.

WLC ²⁵ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל־ תִּֽירְא֖וּ וְאַל־ תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־ אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם׃

VULC ²⁶ Percussitque Josue, et interfecit eos, atque suspendit super quinque stipites : fueruntque suspensi usque ad vesperum.

WLC ²⁶ וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־ כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־ הָעֵצִ֖ים עַד־ הָעָֽרֶב׃

VULC ²⁷ Cumque occumberet sol, præcepit sociis ut deponerent eos de patibulis. Qui depositos projecerunt in speluncam in qua latuerant, et posuerunt super os ejus saxa ingentia, quæ permanent usque in præsens.

WLC ²⁷ וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת ׀ בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל־ הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ־ שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל־ פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד־ עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ²⁸ Eodem quoque die, Macedam cepit Josue, et percussit eam in ore gladii, regemque illius interfecit, et omnes habitatores ejus : non dimisit in ea saltem parvas reliquias. Fecitque regi Maceda sicut fecerat regi Jericho.

WLC ²⁸ וְאֶת־ מַקֵּדָה֩ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־ חֶרֶב֮ וְאֶת־ מַלְכָּהּ֒ הֶחֱרִ֣ם אוֹתָ֗ם וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־ בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וַיַּ֙עַשׂ֙ לְמֶ֣לֶךְ מַקֵּדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃

VULC ²⁹ Transivit autem cum omni Israël de Maceda in Lebna, et pugnabat contra eam :

WLC ²⁹ וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִמַּקֵּדָ֖ה לִבְנָ֑ה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־ לִבְנָֽה׃

VULC ³⁰ quam tradidit Dominus cum rege suo in manus Israël : percusseruntque urbem in ore gladii, et omnes habitatores ejus : non dimiserunt in ea ullas reliquias. Feceruntque regi Lebna sicut fecerant regi Jericho.

WLC ³⁰ וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה גַּם־ אוֹתָ֜הּ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֘ל וְאֶת־ מַלְכָּהּ֒ וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־ חֶ֗רֶב וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־ בָּ֔הּ לֹֽא־ הִשְׁאִ֥יר בָּ֖הּ שָׂרִ֑יד וַיַּ֣עַשׂ לְמַלְכָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃

VULC ³¹ De Lebna transivit in Lachis cum omni Israël : et exercitu per gyrum disposito, oppugnabat eam.

WLC ³¹ וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃

VULC ³² Tradiditque Dominus Lachis in manus Israël, et cepit eam die altero, atque percussit in ore gladii, omnemque animam quæ fuerat in ea, sicut fecerat Lebna.

WLC ³² וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶת־ לָכִ֜ישׁ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֗ל וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־ חֶ֔רֶב וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּ֑הּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה לְלִבְנָֽה׃

VULC ³³ Eo tempore ascendit Horam rex Gazer, ut auxiliaretur Lachis : quem percussit Josue cum omni populo ejus usque ad internecionem.

WLC ³³ אָ֣ז עָלָ֗ה הֹרָם֙ מֶ֣לֶךְ גֶּ֔זֶר לַעְזֹ֖ר אֶת־ לָכִ֑ישׁ וַיַּכֵּ֤הוּ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְאֶת־ עַמּ֔וֹ עַד־ בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃

VULC ³⁴ Transivitque de Lachis in Eglon, et circumdedit,

WLC ³⁴ וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלָּכִ֖ישׁ עֶגְלֹ֑נָה וַיַּחֲנ֣וּ עָלֶ֔יהָ וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃

VULC ³⁵ atque expugnavit eam eadem die : percussitque in ore gladii omnes animas quæ erant in ea, juxta omnia quæ fecerat Lachis.

WLC ³⁵ וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַּכּ֣וּהָ לְפִי־ חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃

VULC ³⁶ Ascendit quoque cum omni Israël de Eglon in Hebron, et pugnavit contra eam :

WLC ³⁶ וַיַּ֣עַל יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מֵעֶגְל֖וֹנָה חֶבְר֑וֹנָה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃

VULC ³⁷ cepit eam, et percussit in ore gladii, regem quoque ejus, et omnia oppida regionis illius, universasque animas quæ in ea fuerant commoratæ : non reliquit in ea ullas reliquias : sicut fecerat Eglon, sic fecit et Hebron, cuncta quæ in ea reperit consumens gladio.

WLC ³⁷ וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־ לְפִי־ חֶ֠רֶב וְאֶת־ מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־ כָּל־ עָרֶ֜יהָ וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּהּ֙ לֹֽא־ הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּֽהּ׃

VULC ³⁸ Inde reversus in Dabir,

WLC ³⁸ וַיָּ֧שָׁב יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ דְּבִ֑רָה וַיִּלָּ֖חֶם עָלֶֽיהָ׃

VULC ³⁹ cepit eam atque vastavit : regem quoque ejus atque omnia per circuitum oppida percussit in ore gladii : non dimisit in ea ullas reliquias : sicut fecerat Hebron et Lebna et regibus earum, sic fecit Dabir et regi illius.

WLC ³⁹ וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־ מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־ כָּל־ עָרֶ֙יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־ חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־ כָּל־ נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־ עָשָׂ֤ה לִדְבִ֙רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃

VULC ⁴⁰ Percussit itaque Josue omnem terram montanam et meridianam atque campestrem, et Asedoth, cum regibus suis : non dimisit in ea ullas reliquias, sed omne quod spirare poterat interfecit, sicut præceperat ei Dominus Deus Israël,

WLC ⁴⁰ וַיַּכֶּ֣ה יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־ כָּל־ הָאָ֡רֶץ הָהָר֩ וְהַנֶּ֨גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֜ה וְהָאֲשֵׁד֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־ מַלְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וְאֵ֤ת כָּל־ הַנְּשָׁמָה֙ הֶחֱרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴¹ a Cadesbarne usque Gazam. Omnem terram Gosen usque Gabaon,

WLC ⁴¹ וַיַּכֵּ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ וְעַד־ עַזָּ֑ה וְאֵ֛ת כָּל־ אֶ֥רֶץ גֹּ֖שֶׁן וְעַד־ גִּבְעֽוֹן׃

VULC ⁴² universosque reges, et regiones eorum uno impetu cepit atque vastavit : Dominus enim Deus Israël pugnavit pro eo.

WLC ⁴² וְאֵ֨ת כָּל־ הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְאֶת־ אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּ֗י יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴³ Reversusque est cum omni Israël ad locum castrorum in Galgala.

WLC ⁴³ וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃

VULC ¹ Quæ cum audisset Jabin rex Asor, misit ad Jobab regem Madon, et ad regem Semeron, atque ad regem Achsaph :

WLC ¹ וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־ חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־ יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־ מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־ מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃

VULC ² ad reges quoque aquilonis, qui habitabant in montanis et in planitie contra meridiem Ceneroth, in campestribus quoque et in regionibus Dor juxta mare :

WLC ² וְֽאֶל־ הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃

VULC ³ Chananæum quoque ab oriente et occidente, et Amorrhæum atque Hethæum ac Pherezæum et Jebusæum in montanis : Hevæum quoque qui habitabat ad radices Hermon in terra Maspha.

WLC ³ הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃

VULC ⁴ Egressique sunt omnes cum turmis suis, populus multus nimis sicut arena quæ est in littore maris, equi quoque et currus immensæ multitudinis.

WLC ⁴ וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־ מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־ רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־ שְׂפַת־ הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־ מְאֹֽד׃

VULC ⁵ Conveneruntque omnes reges isti in unum ad aquas Merom, ut pugnarent contra Israël.

WLC ⁵ וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־ מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ Dixitque Dominus ad Josue : Ne timeas eos : cras enim hac eadem hora ego tradam omnes istos vulnerandos in conspectu Israël : equos eorum subnervabis, et currus igne combures.

WLC ⁶ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל־ יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל־ תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־ מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־ כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־ סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־ מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

VULC ⁷ Venitque Josue, et omnis exercitus cum eo, adversus illos ad aquas Merom subito, et irruerunt super eos,

WLC ⁷ וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־ עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־ מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃

VULC ⁸ tradiditque illos Dominus in manus Israël. Qui percusserunt eos, et persecuti sunt usque ad Sidonem magnam, et aquas Maserephoth, campumque Masphe, qui est ad orientalem illius partem. Ita percussit omnes, ut nullas dimitteret ex eis reliquias :

WLC ⁸ וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד־ יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־ צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־ בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־ בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃

VULC ⁹ fecitque sicut præceperat ei Dominus : equos eorum subnervavit, currusque combussit igni.

WLC ⁹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר־ ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת־ סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־ מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

VULC ¹⁰ Reversusque statim cepit Asor, et regem ejus percussit gladio. Asor enim antiquitus inter omnia regna hæc principatum tenebat.

WLC ¹⁰ וַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־ חָצ֔וֹר וְאֶת־ מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־ חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּל־ הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃

VULC ¹¹ Percussitque omnes animas quæ ibidem morabantur : non dimisit in ea ullas reliquias, sed usque ad internecionem universa vastavit, ipsamque urbem peremit incendio.

WLC ¹¹ וַ֠יַּכּוּ אֶת־ כָּל־ הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּ֤הּ לְפִי־ חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־ נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־ חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

VULC ¹² Et omnes per circuitum civitates, regesque earum, cepit, percussit atque delevit, sicut præceperat ei Moyses famulus Domini.

WLC ¹² וְֽאֶת־ כָּל־ עָרֵ֣י הַמְּלָכִֽים־ הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־ כָּל־ מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־ חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Absque urbibus, quæ erant in collibus et in tumulis sitæ, ceteras succendit Israël : unam tantum Asor munitissimam flamma consumpsit.

WLC ¹³ רַ֣ק כָּל־ הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־ תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־ חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃

VULC ¹⁴ Omnemque prædam istarum urbium ac jumenta diviserunt sibi filii Israël, cunctis hominibus interfectis.

WLC ¹⁴ וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־ כָּל־ הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־ חֶ֗רֶב עַד־ הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־ נְשָׁמָֽה׃

VULC ¹⁵ Sicut præceperat Dominus Moysi servo suo, ita præcepit Moyses Josue, et ille universa complevit : non præteriit de universis mandatis, nec unum quidem verbum quod jusserat Dominus Moysi.

WLC ¹⁵ כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־ צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־ יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽא־ הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ¹⁶ Cepit itaque Josue omnem terram montanam et meridianam, terramque Gosen, et planitiem, et occidentalem plagam, montemque Israël, et campestria ejus,

WLC ¹⁶ וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־ כָּל־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל־ אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־ הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־ הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־ הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃

VULC ¹⁷ et partem montis, quæ ascendit Seir usque Baalgad, per planitiem Libani subter montem Hermon : omnes reges eorum cepit, percussit, et occidit.

WLC ¹⁷ מִן־ הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־ בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־ חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כָּל־ מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃

VULC ¹⁸ Multo tempore pugnavit Josue contra reges istos.

WLC ¹⁸ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ כָּל־ הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃

VULC ¹⁹ Non fuit civitas quæ se traderet filiis Israël, præter Hevæum, qui habitabat in Gabaon : omnes enim bellando cepit.

WLC ¹⁹ לֹֽא־ הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־ הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃

VULC ²⁰ Domini enim sententia fuerat, ut indurarentur corda eorum, et pugnarent contra Israël, et caderent, et non mererentur ullam clementiam, ac perirent, sicut præceperat Dominus Moysi.

WLC ²⁰ כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהוָ֣ה ׀ הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־ לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־ יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַֽחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־ לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ²¹ In illo tempore venit Josue, et interfecit Enacim de montanis, Hebron, et Dabir, et Anab, et de omni monte Juda et Israël, urbesque eorum delevit.

WLC ²¹ וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־ הָֽעֲנָקִים֙ מִן־ הָהָ֤ר מִן־ חֶבְרוֹן֙ מִן־ דְּבִ֣ר מִן־ עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־ עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃

VULC ²² Non reliquit ullum de stirpe Enacim, in terra filiorum Israël : absque civitatibus Gaza, et Geth, et Azoto, in quibus solis relicti sunt.

WLC ²² לֹֽא־ נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃

VULC ²³ Cepit ergo Josue omnem terram, sicut locutus est Dominus ad Moysen, et tradidit eam in possessionem filiis Israël secundum partes et tribus suas : quievitque terra a præliis.

WLC ²³ וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־ כָּל־ הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃