VULC ¹ Post mortem Josue, consuluerunt filii Israël Dominum, dicentes : Quis ascendet ante nos contra Chananæum, et erit dux belli ?

WLC ¹ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־ לָּ֧נוּ אֶל־ הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃

VULC ² Dixitque Dominus : Judas ascendet : ecce tradidi terram in manus ejus.

WLC ² וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־ הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃

VULC ³ Et ait Judas Simeoni fratri suo : Ascende mecum in sortem meam, et pugna contra Chananæum, ut et ego pergam tecum in sortem tuam. Et abiit cum eo Simeon.

WLC ³ וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־ אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

VULC ⁴ Ascenditque Judas, et tradidit Dominus Chananæum ac Pherezæum in manus eorum : et percusserunt in Bezec decem millia virorum.

WLC ⁴ וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־ הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃

VULC ⁵ Inveneruntque Adonibezec in Bezec, et pugnaverunt contra eum, ac percusserunt Chananæum et Pherezæum.

WLC ⁵ וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־ אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־ הַפְּרִזִּֽי׃

VULC ⁶ Fugit autem Adonibezec : quem persecuti comprehenderunt, cæsis summitatibus manuum ejus ac pedum.

WLC ⁶ וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־ בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃

VULC ⁷ Dixitque Adonibezec : Septuaginta reges amputatis manuum ac pedum summitatibus colligebant sub mensa mea ciborum reliquias : sicut feci, ita reddidit mihi Deus. Adduxeruntque eum in Jerusalem, et ibi mortuus est.

WLC ⁷ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־ בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־ לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃

VULC ⁸ Oppugnantes ergo filii Juda Jerusalem, ceperunt eam, et percusserunt in ore gladii, tradentes cunctam incendio civitatem.

WLC ⁸ וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־ יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־ חָ֑רֶב וְאֶת־ הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃

VULC ⁹ Et postea descendentes pugnaverunt contra Chananæum, qui habitabat in montanis, et ad meridiem, et in campestribus.

WLC ⁹ וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃

VULC ¹⁰ Pergensque Judas contra Chananæum, qui habitabat in Hebron (cujus nomen fuit antiquitus Cariath Arbe), percussit Sesai, et Ahiman, et Tholmai :

WLC ¹⁰ וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־ חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־ שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־ אֲחִימַ֖ן וְאֶת־ תַּלְמָֽי׃

VULC ¹¹ atque inde profectus abiit ad habitatores Dabir, cujus nomen vetus erat Cariath Sepher, id est, civitas litterarum.

WLC ¹¹ וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־ יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־ דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־ סֵֽפֶר׃

VULC ¹² Dixitque Caleb : Qui percusserit Cariath Sepher, et vastaverit eam, dabo ei Axam filiam meam uxorem.

WLC ¹² וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־ יַכֶּ֥ה אֶת־ קִרְיַת־ סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־ עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹³ Cumque cepisset eam Othoniel filius Cenez frater Caleb minor, dedit ei Axam filiam suam conjugem.

WLC ¹³ וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־ קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ ל֛וֹ אֶת־ עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁴ Quam pergentem in itinere monuit vir suus ut peteret a patre suo agrum. Quæ cum suspirasset sedens in asino, dixit ei Caleb : Quid habes ?

WLC ¹⁴ וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־ אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־ לָּֽךְ׃

VULC ¹⁵ At illa respondit : Da mihi benedictionem, quia terram arentem dedisti mihi : da et irriguam aquis. Dedit ergo ei Caleb irriguum superius, et irriguum inferius.

WLC ¹⁵ וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־ לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־ לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃

VULC ¹⁶ Filii autem Cinæi cognati Moysi ascenderunt de civitate palmarum cum filiis Juda, in desertum sortis ejus, quod est ad meridiem Arad, et habitaverunt cum eo.

WLC ¹⁶ וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־ הָעָֽם׃

VULC ¹⁷ Abiit autem Judas cum Simeone fratre suo, et percusserunt simul Chananæum qui habitabat in Sephaath, et interfecerunt eum. Vocatumque est nomen urbis, Horma, id est, anathema.

WLC ¹⁷ וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־ שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שֵׁם־ הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃

VULC ¹⁸ Cepitque Judas Gazam cum finibus suis, et Ascalonem, atque Accaron cum terminis suis.

WLC ¹⁸ וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־ עַזָּ֣ה וְאֶת־ גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־ אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־ גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־ עֶקְר֖וֹן וְאֶת־ גְּבוּלָֽהּ׃

VULC ¹⁹ Fuitque Dominus cum Juda, et montana possedit : nec potuit delere habitatores vallis, quia falcatis curribus abundabant.

WLC ¹⁹ וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶתּ־ יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־ הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־ יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־ רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃

VULC ²⁰ Dederuntque Caleb Hebron, sicut dixerat Moyses, qui delevit ex ea tres filios Enac.

WLC ²⁰ וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־ חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־ שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃

VULC ²¹ Jebusæum autem habitatorem Jerusalem non deleverunt filii Benjamin : habitavitque Jebusæus cum filiis Benjamin in Jerusalem, usque in præsentem diem.

WLC ²¹ וְאֶת־ הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־ בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ²² Domus quoque Joseph ascendit in Bethel, fuitque Dominus cum eis.

WLC ²² וַיַּעֲל֧וּ בֵית־ יוֹסֵ֛ף גַּם־ הֵ֖ם בֵּֽית־ אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃

VULC ²³ Nam cum obsiderent urbem, quæ prius Luza vocabatur,

WLC ²³ וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־ יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־ אֵ֑ל וְשֵׁם־ הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃

VULC ²⁴ viderunt hominem egredientem de civitate, dixeruntque ad eum : Ostende nobis introitum civitatis, et faciemus tecum misericordiam.

WLC ²⁴ וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־ הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־ מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃

VULC ²⁵ Qui cum ostendisset eis, percusserunt urbem in ore gladii : hominem autem illum, et omnem cognationem ejus, dimiserunt.

WLC ²⁵ וַיַּרְאֵם֙ אֶת־ מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־ הָעִ֖יר לְפִי־ חָ֑רֶב וְאֶת־ הָאִ֥ישׁ וְאֶת־ כָּל־ מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃

VULC ²⁶ Qui dimissus, abiit in terram Hetthim, et ædificavit ibi civitatem, vocavitque eam Luzam : quæ ita appellatur usque in præsentem diem.

WLC ²⁶ וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ²⁷ Manasses quoque non delevit Bethsan, et Thanac cum viculis suis, et habitatores Dor, et Jeblaam, et Mageddo cum viculis suis, cœpitque Chananæus habitare cum eis.

WLC ²⁷ וְלֹא־ הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־ בֵּית־ שְׁאָ֣ן וְאֶת־ בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־ תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־ בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־ ד֜וֹר וְאֶת־ בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־ בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־ בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃

VULC ²⁸ Postquam autem confortatus est Israël, fecit eos tributarios, et delere noluit.

WLC ²⁸ וַֽיְהִי֙ כִּֽי־ חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

VULC ²⁹ Ephraim etiam non interfecit Chananæum, qui habitabat in Gazer, sed habitavit cum eo.

WLC ²⁹ וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃

VULC ³⁰ Zabulon non delevit habitatores Cetron, et Naalol : sed habitavit Chananæus in medio ejus, factusque est ei tributarius.

WLC ³⁰ זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־ יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃

VULC ³¹ Aser quoque non delevit habitatores Accho, et Sidonis, Ahalab, et Achazib, et Helba, et Aphec, et Rohob :

WLC ³¹ אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־ יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־ אַחְלָ֤ב וְאֶת־ אַכְזִיב֙ וְאֶת־ חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־ אֲפִ֖יק וְאֶת־ רְחֹֽב׃

VULC ³² habitavitque in medio Chananæi habitatoris illius terræ, nec interfecit eum.

WLC ³² וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

VULC ³³ Nephthali quoque non delevit habitatores Bethsames, et Bethanath : et habitavit inter Chananæum habitatorem terræ, fueruntque ei Bethsamitæ et Bethanitæ tributarii.

WLC ³³ נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־ הוֹרִ֞ישׁ אֶת־ יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־ שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־ יֹשְׁבֵ֣י בֵית־ עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־ שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃

VULC ³⁴ Arctavitque Amorrhæus filios Dan in monte, nec dedit eis locum ut ad planiora descenderent :

WLC ³⁴ וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־ בְּנֵי־ דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־ לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃

VULC ³⁵ habitavitque in monte Hares, quod interpretatur testaceo, in Ajalon et Salebim. Et aggravata est manus domus Joseph, factusque est ei tributarius.

WLC ³⁵ וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־ חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־ יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃

VULC ³⁶ Fuit autem terminus Amorrhæi ab ascensu Scorpionis, petra, et superiora loca.

WLC ³⁶ וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃

VULC ¹ Ascenditque angelus Domini de Galgalis ad Locum flentium, et ait : Eduxi vos de Ægypto, et introduxi in terram, pro qua juravi patribus vestris : et pollicitus sum ut non facerem irritum pactum meum vobiscum in sempiternum,

WLC ¹ וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־ יְהוָ֛ה מִן־ הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־ הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־ אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃

VULC ² ita dumtaxat ut non feriretis fœdus cum habitatoribus terræ hujus, sed aras eorum subverteretis : et noluistis audire vocem meam : cur hoc fecistis ?

WLC ² וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־ תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־ שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־ זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

VULC ³ Quam ob rem nolui delere eos a facie vestra : ut habeatis hostes, et dii eorum sint vobis in ruinam.

WLC ³ וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־ אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃

VULC ⁴ Cumque loqueretur angelus Domini hæc verba ad omnes filios Israël, elevaverunt ipsi vocem suam, et fleverunt.

WLC ⁴ וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃

VULC ⁵ Et vocatum est nomen loci illius, Locus flentium, sive lacrimarum : immolaveruntque ibi hostias Domino.

WLC ⁵ וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־ שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃

VULC ⁶ Dimisit ergo Josue populum, et abierunt filii Israël unusquisque in possessionem suam, ut obtinerent eam :

WLC ⁶ וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁷ servieruntque Domino cunctis diebus ejus, et seniorum, qui longo post eum vixerunt tempore, et noverant omnia opera Domini quæ fecerat cum Israël.

WLC ⁷ וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־ יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־ מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁸ Mortuus est autem Josue filius Nun, famulus Domini, centum et decem annorum,

WLC ⁸ וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

VULC ⁹ et sepelierunt eum in finibus possessionis suæ in Thamnathsare in monte Ephraim, a septentrionali plaga montis Gaas.

WLC ⁹ וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־ חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־ גָּֽעַשׁ׃

VULC ¹⁰ Omnisque illa generatio congregata est ad patres suos : et surrexerunt alii, qui non noverant Dominum, et opera quæ fecerat cum Israël.

WLC ¹⁰ וְגַם֙ כָּל־ הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־ אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־ יָֽדְעוּ֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹¹ Feceruntque filii Israël malum in conspectu Domini, et servierunt Baalim.

WLC ¹¹ וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ הַבְּעָלִֽים׃

VULC ¹² Ac dimiserunt Dominum Deum patrum suorum, qui eduxerat eos de terra Ægypti, et secuti sunt deos alienos, deosque populorum, qui habitabant in circuitu eorum, et adoraverunt eos : et ad iracundiam concitaverunt Dominum,

WLC ¹² וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־ יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־ יְהוָֽה׃

VULC ¹³ dimittentes eum, et servientes Baal et Astaroth.

WLC ¹³ וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־ יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃

VULC ¹⁴ Iratusque Dominus contra Israël, tradidit eos in manus diripientium : qui ceperunt eos, et vendiderunt hostibus qui habitabant per gyrum : nec potuerunt resistere adversariis suis,

WLC ¹⁴ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־ שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא־ יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁵ sed quocumque pergere voluissent, manus Domini super eos erat, sicut locutus est, et juravit eis, et vehementer afflicti sunt.

WLC ¹⁵ בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־ יְהוָה֙ הָיְתָה־ בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃

VULC ¹⁶ Suscitavitque Dominus judices, qui liberarent eos de vastantium manibus : sed nec eos audire voluerunt,

WLC ¹⁶ וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁷ fornicantes cum diis alienis, et adorantes eos. Cito deseruerunt viam, per quam ingressi fuerant patres eorum : et audientes mandata Domini, omnia fecere contraria.

WLC ¹⁷ וְגַ֤ם אֶל־ שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־ הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־ יְהוָ֖ה לֹא־ עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

VULC ¹⁸ Cumque Dominus judices suscitaret, in diebus eorum flectebatur misericordia, et audiebat afflictorum gemitus, et liberabat eos de cæde vastantium.

WLC ¹⁸ וְכִֽי־ הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה ׀ לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־ הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־ יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁹ Postquam autem mortuus esset judex, revertebantur, et multo faciebant pejora quam fecerant patres eorum, sequentes deos alienos, servientes eis, et adorantes illos. Non dimiserunt adinventiones suas, et viam durissimam per quam ambulare consueverunt.

WLC ¹⁹ וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃

VULC ²⁰ Iratusque est furor Domini in Israël, et ait : Quia irritum fecit gens ista pactum meum, quod pepigeram cum patribus eorum, et vocem meam audire contempsit :

WLC ²⁰ וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־ בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־ אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃

VULC ²¹ et ego non delebo gentes, quas dimisit Josue, et mortuus est :

WLC ²¹ גַּם־ אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־ הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־ עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

VULC ²² ut in ipsis experiar Israël, utrum custodiant viam Domini, et ambulent in ea, sicut custodierunt patres eorum, an non.

WLC ²² לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־ דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־ לֹֽא׃

VULC ²³ Dimisit ergo Dominus omnes nationes has, et cito subvertere noluit, nec tradidit in manus Josue.

WLC ²³ וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־ יְהוֹשֻֽׁעַ׃

VULC ¹ Hæ sunt gentes quas Dominus dereliquit, ut erudiret in eis Israëlem, et omnes qui non noverant bella Chananæorum :

WLC ¹ וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־ מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

VULC ² ut postea discerent filii eorum certare cum hostibus, et habere consuetudinem præliandi :

WLC ² רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־ לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃

VULC ³ quinque satrapas Philisthinorum, omnemque Chananæum, et Sidonium, atque Hevæum, qui habitabat in monte Libano, de monte Baal Hermon usque ad introitum Emath.

WLC ³ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃

VULC ⁴ Dimisitque eos, ut in ipsis experiretur Israëlem, utrum audiret mandata Domini quæ præceperat patribus eorum per manum Moysi, an non.

WLC ⁴ וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה אֶת־ אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ⁵ Itaque filii Israël habitaverunt in medio Chananæi, et Hethæi, et Amorrhæi, et Pherezæi, et Hevæi, et Jebusæi :

WLC ⁵ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

VULC ⁶ et duxerunt uxores filias eorum, ipsique filias suas filiis eorum tradiderunt, et servierunt diis eorum.

WLC ⁶ וַיִּקְח֨וּ אֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ אֱלֹהֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Feceruntque malum in conspectu Domini, et obliti sunt Dei sui, servientes Baalim et Astaroth.

WLC ⁷ וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־ הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־ הָאֲשֵׁרֽוֹת׃

VULC ⁸ Iratusque contra Israël Dominus, tradidit eos in manus Chusan Rasathaim regis Mesopotamiæ, servieruntque ei octo annis.

WLC ⁸ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

VULC ⁹ Et clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem, et liberavit eos, Othoniel videlicet filium Cenez, fratrem Caleb minorem :

WLC ⁹ וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־ קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁰ fuitque in eo spiritus Domini, et judicavit Israël. Egressusque est ad pugnam, et tradidit Dominus in manus ejus Chusan Rasathaim regem Syriæ, et oppressit eum.

WLC ¹⁰ וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־ יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃

VULC ¹¹ Quievitque terra quadraginta annis, et mortuus est Othoniel filius Cenez.

WLC ¹¹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־ קְנַֽז׃