VULC ¹ [Et dixi : Audite, principes Jacob,
et duces domus Israël :
numquid non vestrum est scire judicium,

WLC ¹ וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־ נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־ הַמִּשְׁפָּֽט׃

VULC ² qui odio habetis bonum, et diligitis malum ;
qui violenter tollitis pelles eorum desuper eis,
et carnem eorum desuper ossibus eorum ;

WLC ² שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃

VULC ³ qui comederunt carnem populi mei,
et pellem eorum desuper excoriaverunt,
et ossa eorum confregerunt,
et conciderunt sicut in lebete,
et quasi carnem in medio ollæ ?

WLC ³ וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־ עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃

VULC ⁴ Tunc clamabunt ad Dominum, et non exaudiet eos,
et abscondet faciem suam ab eis in tempore illo,
sicut nequiter egerunt in adinventionibus suis.

WLC ⁴ אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־ יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃

VULC ⁵ Hæc dicit Dominus super prophetas,
qui seducunt populum meum :
qui mordent dentibus suis,
et prædicant pacem ;
et si quis non dederit in ore eorum quippiam,
sanctificant super eum prælium.

WLC ⁵ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־ הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־ עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא־ יִתֵּ֣ן עַל־ פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃

VULC ⁶ Propterea nox vobis pro visione erit,
et tenebræ vobis pro divinatione ;
et occumbet sol super prophetas,
et obtenebrabitur super eos dies.

WLC ⁶ לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־ הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

VULC ⁷ Et confundentur qui vident visiones,
et confundentur divini ;
et operient omnes vultos suos,
quia non est responsum Dei.

WLC ⁷ וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־ שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃