VULC ⁴ Assur non salvabit nos :
super equum non ascendemus,
nec dicemus ultra, Dii nostri opera manuum nostrarum :
quia ejus, qui in te est, misereberis pupilli.

WLC ⁴ אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־ סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־ נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־ בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃

VULC ⁵ Sanabo contritiones eorum ;
diligam eos spontanee :
quia aversus est furor meus ab eis.

WLC ⁵ אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁶ Ero quasi ros ;
Israël germinabit sicut lilium,
et erumpet radix ejus ut Libani.

WLC ⁶ אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃

VULC ⁷ Ibunt rami ejus,
et erit quasi oliva gloria ejus,
et odor ejus ut Libani.

WLC ⁷ יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃