VULC ¹ [Numquid non sapientia clamitat,
et prudentia dat vocem suam ?

WLC ¹ הֲלֹֽא־ חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃

VULC ² In summis excelsisque verticibus supra viam,
in mediis semitis stans,

WLC ² בְּרֹאשׁ־ מְרוֹמִ֥ים עֲלֵי־ דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃

VULC ³ juxta portas civitatis,
in ipsis foribus loquitur, dicens :

WLC ³ לְיַד־ שְׁעָרִ֥ים לְפִי־ קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃

VULC ⁴ O viri, ad vos clamito,
et vox mea ad filios hominum.

WLC ⁴ אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־ בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ⁵ Intelligite, parvuli, astutiam,
et insipientes, animadvertite.

WLC ⁵ הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃

VULC ⁶ Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum,
et aperientur labia mea ut recta prædicent.

WLC ⁶ שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־ נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃

VULC ⁷ Veritatem meditabitur guttur meum,
et labia mea detestabuntur impium.

WLC ⁷ כִּֽי־ אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃

VULC ⁸ Justi sunt omnes sermones mei :
non est in eis pravum quid, neque perversum ;

WLC ⁸ בְּצֶ֥דֶק כָּל־ אִמְרֵי־ פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃

VULC ⁹ recti sunt intelligentibus,
et æqui invenientibus scientiam.

WLC ⁹ כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃

VULC ¹⁰ Accipite disciplinam meam, et non pecuniam ;
doctrinam magis quam aurum eligite :

WLC ¹⁰ קְחֽוּ־ מוּסָרִ֥י וְאַל־ כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃

VULC ¹¹ melior est enim sapientia cunctis pretiosissimis,
et omne desiderabile ei non potest comparari.]

WLC ¹¹ כִּֽי־ טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־ חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־ בָֽהּ׃