VULC ⁷ Miser factus sum et curvatus sum usque in finem ;
tota die contristatus ingrediebar.

WLC ⁷ דּ֤וֹם ׀ לַיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־ תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃

VULC ⁸ Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus,
et non est sanitas in carne mea.

WLC ⁸ הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־ תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־ לְהָרֵֽעַ׃

VULC ⁹ Afflictus sum, et humiliatus sum nimis ;
rugiebam a gemitu cordis mei.

WLC ⁹ כִּֽי־ מְ֭רֵעִים יִכָּרֵת֑וּן וְקֹוֵ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־ אָֽרֶץ׃

VULC ¹⁰ Domine, ante te omne desiderium meum,
et gemitus meus a te non est absconditus.

WLC ¹⁰ וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־ מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃

VULC ¹¹ Cor meum conturbatum est ;
dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum,
et ipsum non est mecum.

WLC ¹¹ וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־ אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל־ רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃

VULC ¹² Amici mei et proximi mei adversum me appropinquaverunt, et steterunt ;
et qui juxta me erant, de longe steterunt :
et vim faciebant qui quærebant animam meam.

WLC ¹² זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃

VULC ¹³ Et qui inquirebant mala mihi, locuti sunt vanitates,
et dolos tota die meditabantur.

WLC ¹³ אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ ל֑וֹ כִּֽי־ רָ֝אָ֗ה כִּֽי־ יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Ego autem, tamquam surdus, non audiebam ;
et sicut mutus non aperiens os suum.

WLC ¹⁴ חֶ֤רֶב ׀ פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־ דָֽרֶךְ׃

VULC ¹⁵ Et factus sum sicut homo non audiens,
et non habens in ore suo redargutiones.

WLC ¹⁵ חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃

VULC ¹⁶ Quoniam in te, Domine, speravi ;
tu exaudies me, Domine Deus meus.

WLC ¹⁶ טוֹב־ מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים׃

VULC ¹⁷ Quia dixi : Nequando supergaudeant mihi inimici mei ;
et dum commoventur pedes mei, super me magna locuti sunt.

WLC ¹⁷ כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה׃

VULC ¹⁸ Quoniam ego in flagella paratus sum,
et dolor meus in conspectu meo semper.

WLC ¹⁸ יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה׃

VULC ¹⁹ Quoniam iniquitatem meam annuntiabo,
et cogitabo pro peccato meo.

WLC ¹⁹ לֹֽא־ יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃

VULC ²⁰ Inimici autem mei vivunt, et confirmati sunt super me :
et multiplicati sunt qui oderunt me inique.

WLC ²⁰ כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃