VULC ¹⁴ Spiritus autem Domini recessit a Saul, et exagitabat eum spiritus nequam a Domino.

WLC ¹⁴ וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־ רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃

VULC ¹⁵ Dixeruntque servi Saul ad eum : Ecce spiritus Dei malus exagitat te.

WLC ¹⁵ וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־ שָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּה־ נָ֧א רֽוּחַ־ אֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָ׃

VULC ¹⁶ Jubeat dominus noster, et servi tui qui coram te sunt quærent hominem scientem psallere cithara, ut quando arripuerit te spiritus Domini malus, psallat manu sua, et levius feras.

WLC ¹⁶ יֹאמַר־ נָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַ־ אֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ׃

VULC ¹⁷ Et ait Saul ad servos suos : Providete ergo mihi aliquem bene psallentem, et adducite eum ad me.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־ עֲבָדָ֑יו רְאוּ־ נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי׃

VULC ¹⁸ Et respondens unus de pueris, ait : Ecce vidi filium Isai Bethlehemitem scientem psallere, et fortissimum robore, et virum bellicosum, et prudentem in verbis, et virum pulchrum : et Dominus est cum eo.

WLC ¹⁸ וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהוָ֖ה עִמּֽוֹ׃

VULC ¹⁹ Misit ergo Saul nuntios ad Isai, dicens : Mitte ad me David filium tuum, qui est in pascuis.

WLC ¹⁹ וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־ יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־ דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן׃

VULC ²⁰ Tulit itaque Isai asinum plenum panibus, et lagenam vini, et hædum de capris unum, et misit per manum David filii sui Sauli.

WLC ²⁰ וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־ דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־ שָׁאֽוּל׃

VULC ²¹ Et venit David ad Saul, et stetit coram eo : at ille dilexit eum nimis, et factus est ejus armiger.

WLC ²¹ וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ ל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים׃

VULC ²² Misitque Saul ad Isai, dicens : Stet David in conspectu meo : invenit enim gratiam in oculis meis.

WLC ²² וַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶל־ יִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָד־ נָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽי־ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃

VULC ²³ Igitur quandocumque spiritus Domini malus arripiebat Saul, David tollebat citharam, et percutiebat manu sua, et refocillabatur Saul, et levius habebat : recedebat enim ab eo spiritus malus.

WLC ²³ וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־ אֱלֹהִים֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־ הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃