VULC ¹ Accidit quoque ut ibi esset vir Belial, nomine Seba, filius Bochri, vir Jemineus : et cecinit buccina, et ait : Non est nobis pars in David, neque hæreditas in filio Isai : revertere in tabernacula tua, Israël.

WLC ¹ וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין־ לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה־ לָ֙נוּ֙ בְּבֶן־ יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² Et separatus est omnis Israël a David, secutusque est Seba filium Bochri : viri autem Juda adhæserunt regi suo a Jordane usque Jerusalem.

WLC ² וַיַּ֜עַל כָּל־ אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־ בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־ הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־ יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ³ Cumque venisset rex in domum suam in Jerusalem, tulit decem mulieres concubinas quas dereliquerat ad custodiendam domum, et tradidit eas in custodiam, alimenta eis præbens : et non est ingressus ad eas, sed erant clausæ usque in diem mortis suæ in viduitate viventes.

WLC ³ וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל־ בֵּיתוֹ֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶֽשֶׂר־ נָשִׁ֣ים ׀ פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּיחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית־ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא־ בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻר֛וֹת עַד־ י֥וֹם מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃

VULC ⁴ Dixit autem rex Amasæ : Convoca mihi omnes viros Juda in diem tertium, et tu adesto præsens.

WLC ⁴ וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק־ לִ֥י אֶת־ אִישׁ־ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃

VULC ⁵ Abiit ergo Amasa ut convocaret Judam, et moratus est extra placitum quod ei constituerat rex.

WLC ⁵ וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת־ יְהוּדָ֑ה מִן־ הַמּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ׃

VULC ⁶ Ait autem David ad Abisai : Nunc magis afflicturus est nos Seba filius Bochri quam Absalom : tolle igitur servos domini tui, et persequere eum, ne forte inveniat civitates munitas, et effugiat nos.

WLC ⁶ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִ֖י מִן־ אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּה קַ֞ח אֶת־ עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן־ מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ׃

VULC ⁷ Egressi sunt ergo cum eo viri Joab, Cerethi quoque et Phelethi : et omnes robusti exierunt de Jerusalem ad persequendum Seba filium Bochri.

WLC ⁷ וַיֵּצְא֤וּ אַֽחֲרָיו֙ אַנְשֵׁ֣י יוֹאָ֔ב וְהַכְּרֵתִ֥י וְהַפְּלֵתִ֖י וְכָל־ הַגִּבֹּרִ֑ים וַיֵּֽצְאוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִֽי׃

VULC ⁸ Cumque illi essent juxta lapidem grandem qui est in Gabaon, Amasa veniens occurrit eis. Porro Joab vestitus erat tunica stricta ad mensuram habitus sui, et desuper accinctus gladio dependente usque ad ilia, in vagina, qui fabricatus levi motu egredi poterat, et percutere.

WLC ⁸ הֵ֗ם עִם־ הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר ׀ מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וּ חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־ מָתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃

VULC ⁹ Dixit itaque Joab ad Amasam : Salve mi frater. Et tenuit manu dextera mentum Amasæ, quasi osculans eum.

WLC ⁹ וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י וַתֹּ֜חֶז יַד־ יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשָׁק־ לֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Porro Amasa non observavit gladium quem habebat Joab : qui percussit eum in latere, et effudit intestina ejus in terram, nec secundum vulnus apposuit : et mortuus est. Joab autem, et Abisai frater ejus, persecuti sunt Seba filium Bochri.

WLC ¹⁰ וַעֲמָשָׂ֨א לֹֽא־ נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־ יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּהוּ֩ בָ֨הּ אֶל־ הַחֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא־ שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִֽי׃

VULC ¹¹ Interea quidam viri, cum stetissent juxta cadaver Amasæ, de sociis Joab, dixerunt : Ecce qui esse voluit pro Joab comes David.

WLC ¹¹ וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר־ לְדָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב׃

VULC ¹² Amasa autem conspersus sanguine jacebat in media via. Vidit hoc quidam vir, quod subsisteret omnis populus ad videndum eum, et amovit Amasam de via in agrum, operuitque eum vestimento, ne subsisterent transeuntes propter eum.

WLC ¹² וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמְסִּלָּ֑ה וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי־ עָמַ֣ד כָּל־ הָעָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת־ עֲמָשָׂ֨א מִן־ הַֽמְסִלָּ֤ה הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כָּל־ הַבָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד׃

VULC ¹³ Amoto ergo illo de via, transibat omnis vir sequens Joab ad persequendum Seba filium Bochri.

WLC ¹³ כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן־ הַֽמְסִלָּ֑ה עָבַ֤ר כָּל־ אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִֽי׃

VULC ¹⁴ Porro ille transierat per omnes tribus Israël in Abelam et Bethmaacha : omnesque viri electi congregati fuerant ad eum.

WLC ¹⁴ וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל־ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכָל־ הַבֵּרִ֑ים וַיָּבֹ֖אוּ אַף־ אַחֲרָֽיו׃

VULC ¹⁵ Venerunt itaque, et oppugnabant eum in Abela et in Bethmaacha, et circumdederunt munitionibus civitatem, et obsessa est urbs : omnis autem turba quæ erat cum Joab, moliebatur destruere muros.

WLC ¹⁵ וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֙לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙ אֶל־ הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכָל־ הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־ יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃

VULC ¹⁶ Et exclamavit mulier sapiens de civitate : Audite, audite : dicite Joab : Appropinqua huc, et loquar tecum.

WLC ¹⁶ וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן־ הָעִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ־ נָ֣א אֶל־ יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד־ הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ׃

VULC ¹⁷ Qui cum accessisset ad eam, ait illi : Tu es Joab ? Et ille respondit : Ego. Ad quem sic locuta est : Audi sermones ancillæ tuæ. Qui respondit : Audio.

WLC ¹⁷ וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי׃

VULC ¹⁸ Rursumque illa : Sermo, inquit, dicebatur in veteri proverbio : Qui interrogant, interrogent in Abela : et sic perficiebant.

WLC ¹⁸ וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁאֹ֧ל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃

VULC ¹⁹ Nonne ego sum quæ respondeo veritatem in Israël, et tu quæris subvertere civitatem et evertere matrem in Israël ? quare præcipitas hæreditatem Domini ?

WLC ¹⁹ אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃

VULC ²⁰ Respondensque Joab, ait : Absit, absit hoc a me : non præcipito, neque demolior.

WLC ²⁰ וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־ אֲבַלַּ֖ע וְאִם־ אַשְׁחִֽית׃

VULC ²¹ Non sic se habet res, sed homo de monte Ephraim, Seba filius Bochri cognomine, levavit manum suam contra regem David : tradite illum solum, et recedemus a civitate. Et ait mulier ad Joab : Ecce caput ejus mittetur ad te per murum.

WLC ²¹ לֹא־ כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־ בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ־ אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־ יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃

VULC ²² Ingressa est ergo ad omnem populum, et locuta est eis sapienter : qui abscissum caput Seba filii Bochri projecerunt ad Joab. Et ille cecinit tuba, et recesserunt ab urbe, unusquisque in tabernacula sua : Joab autem reversus est Jerusalem ad regem.

WLC ²² וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־ כָּל־ הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־ רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־ בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־ יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל־ הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ׃

VULC ²³ Fuit ergo Joab super omnem exercitum Israël : Banaias autem filius Jojadæ super Cerethæos et Phelethæos :

WLC ²³ וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל־ הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ וְעַל־ הַפְּלֵתִֽי׃

VULC ²⁴ Aduram vero super tributa : porro Josaphat filius Ahilud, a commentariis :

WLC ²⁴ וַאֲדֹרָ֖ם עַל־ הַמַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־ אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃

VULC ²⁵ Siva autem, scriba : Sadoc vero et Abiathar, sacerdotes.

WLC ²⁵ סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃

VULC ²⁶ Ira autem Jairites erat sacerdos David.

WLC ²⁶ וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד׃

VULC ¹ Facta est quoque fames in diebus David tribus annis jugiter : et consuluit David oraculum Domini. Dixitque Dominus : Propter Saul, et domum ejus sanguinum, quia occidit Gabaonitas.

WLC ¹ וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־ שָׁאוּל֙ וְאֶל־ בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־ אֲשֶׁר־ הֵמִ֖ית אֶת־ הַגִּבְעֹנִֽים׃

VULC ² Vocatis ergo Gabaonitis rex, dixit ad eos (porro Gabaonitæ non erant de filiis Israël, sed reliquiæ Amorrhæorum : filii quippe Israël juraverant eis, et voluit Saul percutere eos zelo, quasi pro filiis Israël et Juda),

WLC ² וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־ מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃

VULC ³ dixit ergo David ad Gabaonitas : Quid faciam vobis ? et quod erit vestri piaculum, ut benedicatis hæreditati Domini ?

WLC ³ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת־ נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃

VULC ⁴ Dixeruntque ei Gabaonitæ : Non est nobis super argento et auro quæstio, sed contra Saul, et contra domum ejus : neque volumus ut interficiatur homo de Israël. Ad quos rex ait : Quid ergo vultis ut faciam vobis ?

WLC ⁴ וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־ שָׁא֣וּל וְעִם־ בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־ לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־ אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃

VULC ⁵ Qui dixerunt regi : Virum qui attrivit nos et oppressit inique, ita delere debemus, ut ne unus quidem residuus sit de stirpe ejus in cunctis finibus Israël.

WLC ⁵ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־ לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־ גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ Dentur nobis septem viri de filiis ejus, ut crucifigamus eos Domino in Gabaa Saul, quondam electi Domini. Et ait rex : Ego dabo.

WLC ⁶ לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃

VULC ⁷ Pepercitque rex Miphiboseth filio Jonathæ filii Saul, propter jusjurandum Domini quod fuerat inter David et inter Jonathan filium Saul.

WLC ⁷ וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־ מְפִי־ בֹ֖שֶׁת בֶּן־ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־ שָׁא֑וּל עַל־ שְׁבֻעַ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּֽינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־ שָׁאֽוּל׃

VULC ⁸ Tulit itaque rex duos filios Respha filiæ Aja quos peperit Sauli, Armoni, et Miphiboseth : et quinque filios Michol filiæ Saul quos genuerat Hadrieli filio Berzellai, qui fuit de Molathi,

WLC ⁸ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־ שְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־ אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־ אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־ מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־ חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־ שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־ בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃

VULC ⁹ et dedit eos in manus Gabaonitarum : qui crucifixerunt eos in monte coram Domino : et ceciderunt hi septem simul occisi in diebus messis primis, incipiente messione hordei.

WLC ⁹ וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ יָ֑חַד הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃

VULC ¹⁰ Tollens autem Respha filia Aja cilicium, substravit sibi supra petram ab initio messis, donec stillaret aqua super eos de cælo : et non dimisit aves lacerare eos per diem, neque bestias per noctem.

WLC ¹⁰ וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־ אַיָּ֨ה אֶת־ הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־ הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־ מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־ הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־ נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃

VULC ¹¹ Et nuntiata sunt David quæ fecerat Respha filia Aja, concubina Saul.

WLC ¹¹ וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־ עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־ אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃

VULC ¹² Et abiit David, et tulit ossa Saul, et ossa Jonathæ filii ejus, a viris Jabes Galaad, qui furati fuerant ea de platea Bethsan in qua suspenderant eos Philisthiim cum interfecissent Saul in Gelboë :

WLC ¹² וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־ עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת־ עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־ שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־ שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃

VULC ¹³ et asportavit inde ossa Saul, et ossa Jonathæ filii ejus : et colligentes ossa eorum qui affixi fuerant,

WLC ¹³ וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־ עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־ עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־ עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים׃

VULC ¹⁴ sepelierunt ea cum ossibus Saul et Jonathæ filii ejus in terra Benjamin, in latere, in sepulchro Cis patris ejus : feceruntque omnia quæ præceperat rex, et repropitiatus est Deus terræ post hæc.

WLC ¹⁴ וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־ עַצְמוֹת־ שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן־ בְּ֠נוֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֙בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַֽחֲרֵי־ כֵֽן׃

VULC ¹⁵ Factum est autem rursum prælium Philisthinorum adversum Israël, et descendit David, et servi ejus cum eo, et pugnabant contra Philisthiim. Deficiente autem David,

WLC ¹⁵ וַתְּהִי־ ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃

VULC ¹⁶ Jesbibenob, qui fuit de genere Arapha, cujus ferrum hastæ trecentas uncias appendebat, et accinctus erat ense novo, nisus est percutere David.

WLC ¹⁶ בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־ דָּוִֽד׃

VULC ¹⁷ Præsidioque ei fuit Abisai filius Sarviæ, et percussum Philisthæum interfecit. Tunc juraverunt viri David, dicentes : Jam non egredieris nobiscum in bellum, ne extinguas lucernam Israël.

WLC ¹⁷ וַיַּֽעֲזָר־ לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־ צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־ הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־ דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־ תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־ נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁸ Secundum quoque bellum fuit in Gob contra Philisthæos : tunc percussit Sobochai de Husati, Saph de stirpe Arapha de genere gigantum.

WLC ¹⁸ וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־ כֵ֔ן וַתְּהִי־ ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־ פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת־ סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָרָפָֽה׃

VULC ¹⁹ Tertium quoque fuit bellum in Gob contra Philisthæos, in quo percussit Adeodatus filius Saltus polymitarius Bethlehemites Goliath Gethæum, cujus hastile hastæ erat quasi liciatorium texentium.

WLC ¹⁹ וַתְּהִי־ ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן־ יַעְרֵ֨י אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃

VULC ²⁰ Quartum bellum fuit in Geth : in quo vir fuit excelsus, qui senos in manibus pedibusque habebat digitos, id est, viginti quatuor : et erat de origine Arapha.

WLC ²⁰ וַתְּהִי־ ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃

VULC ²¹ Et blasphemavit Israël : percussit autem eum Jonathan filius Samaa fratris David.

WLC ²¹ וַיְחָרֵ֖ף אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־ אֲחִ֥י דָוִֽד׃

VULC ²² Hi quatuor nati sunt de Arapha in Geth, et ceciderunt in manu David et servorum ejus.

WLC ²² אֶת־ אַרְבַּ֥עַת אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖ה בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־ דָּוִ֖ד וּבְיַ֥ד עֲבָדָֽיו׃

VULC ¹ Locutus est autem David Domino verba carminis hujus in die qua liberavit eum Dominus de manu omnium inimicorum suorum, et de manu Saul.

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַֽיהוָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהוָ֥ה אֹת֛וֹ מִכַּ֥ף כָּל־ אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃

VULC ² Et ait : [Dominus petra mea, et robur meum, et salvator meus.

WLC ² וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־ לִֽי׃

VULC ³ Deus fortis meus : sperabo in eum ;
scutum meum, et cornu salutis meæ :
elevator meus, et refugium meum ;
salvator meus : de iniquitate liberabis me.

WLC ³ אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־ בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃

VULC ⁴ Laudabilem invocabo Dominum,
et ab inimicis meis salvus ero.

WLC ⁴ מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃

VULC ⁵ Quia circumdederunt me contritiones mortis :
torrentes Belial terruerunt me.

WLC ⁵ כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־ מָ֑וֶת נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃

VULC ⁶ Funes inferni circumdederunt me :
prævenerunt me laquei mortis.

WLC ⁶ חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי־ מָֽוֶת׃

VULC ⁷ In tribulatione mea invocabo Dominum,
et ad Deum meum clamabo :
et exaudiet de templo suo vocem meam,
et clamor meus veniet ad aures ejus.

WLC ⁷ בַּצַּר־ לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהוָ֔ה וְאֶל־ אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאָזְנָֽיו׃

VULC ⁸ Commota est et contremuit terra ;
fundamenta montium concussa sunt, et conquassata :
quoniam iratus est eis.

WLC ⁸ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־ חָ֥רָה לֽוֹ׃

VULC ⁹ Ascendit fumus de naribus ejus,
et ignis de ore ejus vorabit :
carbones succensi sunt ab eo.

WLC ⁹ עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁰ Inclinavit cælos, et descendit :
et caligo sub pedibus ejus.

WLC ¹⁰ וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃

VULC ¹¹ Et ascendit super cherubim, et volavit :
et lapsus est super pennas venti.

WLC ¹¹ וַיִּרְכַּ֥ב עַל־ כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּרָ֖א עַל־ כַּנְפֵי־ רֽוּחַ׃

VULC ¹² Posuit tenebras in circuitu suo latibulum,
cribrans aquas de nubibus cælorum.

WLC ¹² וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁרַת־ מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃

VULC ¹³ Præ fulgore in conspectu ejus,
succensi sunt carbones ignis.

WLC ¹³ מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־ אֵֽשׁ׃

VULC ¹⁴ Tonabit de cælo Dominus,
et excelsus dabit vocem suam.

WLC ¹⁴ יַרְעֵ֥ם מִן־ שָׁמַ֖יִם יְהוָ֑ה וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃

VULC ¹⁵ Misit sagittas et dissipavit eos ;
fulgur, et consumpsit eos.

WLC ¹⁵ וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק

VULC ¹⁶ Et apparuerunt effusiones maris,
et revelata sunt fundamenta orbis
ab increpatione Domini,
ab inspiratione spiritus furoris ejus.

WLC ¹⁶ וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Misit de excelso, et assumpsit me,
et extraxit me de aquis multis.

WLC ¹⁷ יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃

VULC ¹⁸ Liberavit me ab inimico meo potentissimo,
et ab his qui oderant me :
quoniam robustiores me erant.

WLC ¹⁸ יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃

VULC ¹⁹ Prævenit me in die afflictionis meæ,
et factus est Dominus firmamentum meum.

WLC ¹⁹ יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃

VULC ²⁰ Et eduxit me in latitudinem :
liberavit me, quia complacui ei.

WLC ²⁰ וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־ חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃

VULC ²¹ Retribuet mihi Dominus secundum justitiam meam :
et secundum munditiam manuum mearum reddet mihi.

WLC ²¹ יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃

VULC ²² Quia custodivi vias Domini,
et non egi impie a Deo meo.

WLC ²² כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃

VULC ²³ Omnia enim judicia ejus in conspectu meo,
et præcepta ejus non amovi a me.

WLC ²³ כִּ֥י כָל־ לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־ אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃

VULC ²⁴ Et ero perfectus cum eo,
et custodiam me ab iniquitate mea.

WLC ²⁴ וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃

VULC ²⁵ Et restituet mihi Dominus secundum justitiam meam,
et secundum munditiam manuum mearum in conspectu oculorum suorum.

WLC ²⁵ וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃

VULC ²⁶ Cum sancto sanctus eris,
et cum robusto perfectus.

WLC ²⁶ עִם־ חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־ גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃

VULC ²⁷ Cum electo electus eris,
et cum perverso perverteris.

WLC ²⁷ עִם־ נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־ עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃

VULC ²⁸ Et populum pauperem salvum facies :
oculisque tuis excelsos humiliabis.

WLC ²⁸ וְאֶת־ עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־ רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃

VULC ²⁹ Quia tu lucerna mea, Domine,
et tu, Domine, illuminabis tenebras meas.

WLC ²⁹ כִּֽי־ אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃

VULC ³⁰ In te enim curram accinctus :
in Deo meo transiliam murum.

WLC ³⁰ כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־ שֽׁוּר׃

VULC ³¹ Deus, immaculata via ejus ;
eloquium Domini igne examinatum :
scutum est omnium sperantium in se.

WLC ³¹ הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃

VULC ³² Quis est Deus præter Dominum,
et quis fortis præter Deum nostrum ?

WLC ³² כִּ֥י מִי־ אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃

VULC ³³ Deus qui accinxit me fortitudine,
et complanavit perfectam viam meam.

WLC ³³ הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים

VULC ³⁴ Coæquans pedes meos cervis,
et super excelsa mea statuens me ;

WLC ³⁴ מְשַׁוֶּ֥ה כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃

VULC ³⁵ docens manus meas ad prælium,
et componens quasi arcum æreum brachia mea.

WLC ³⁵ מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־ נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃

VULC ³⁶ Dedisti mihi clypeum salutis tuæ,
et mansuetudo tua multiplicavit me.

WLC ³⁶ וַתִּתֶּן־ לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃

VULC ³⁷ Dilatabis gressus meos subtus me,
et non deficient tali mei.

WLC ³⁷ תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃

VULC ³⁸ Persequar inimicos meos, et conteram,
et non convertar donec consumam eos.

WLC ³⁸ אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־ כַּלּוֹתָֽם׃

VULC ³⁹ Consumam eos et confringam, ut non consurgant :
cadent sub pedibus meis.

WLC ³⁹ וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃

VULC ⁴⁰ Accinxisti me fortitudine ad prælium :
incurvasti resistentes mihi subtus me.

WLC ⁴⁰ וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃

VULC ⁴¹ Inimicos meos dedisti mihi dorsum ;
odientes me, et disperdam eos.

WLC ⁴¹ וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃

VULC ⁴² Clamabunt, et non erit qui salvet ;
ad Dominum, et non exaudiet eos.

WLC ⁴² יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־ יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃

VULC ⁴³ Delebo eos ut pulverem terræ ;
quasi lutum platearum comminuam eos atque confringam.

WLC ⁴³ וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־ אָ֑רֶץ כְּטִיט־ חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃

VULC ⁴⁴ Salvabis me a contradictionibus populi mei ;
custodies me in caput gentium :
populus quem ignoro serviet mihi.

WLC ⁴⁴ וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־ יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃

VULC ⁴⁵ Filii alieni resistent mihi ;
auditu auris obedient mihi.

WLC ⁴⁵ בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־ לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃

VULC ⁴⁶ Filii alieni defluxerunt,
et contrahentur in angustiis suis.

WLC ⁴⁶ בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃

VULC ⁴⁷ Vivit Dominus, et benedictus Deus meus,
et exaltabitur Deus fortis salutis meæ.

WLC ⁴⁷ חַי־ יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃

VULC ⁴⁸ Deus qui das vindictas mihi,
et dejicis populos sub me.

WLC ⁴⁸ הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃

VULC ⁴⁹ Qui educis me ab inimicis meis,
et a resistentibus mihi elevas me :
a viro iniquo liberabis me.

WLC ⁴⁹ וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃

VULC ⁵⁰ Propterea confitebor tibi, Domine, in gentibus,
et nomini tuo cantabo :

WLC ⁵⁰ עַל־ כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃

VULC ⁵¹ magnificans salutes regis sui,
et faciens misericordiam christo suo David,
et semini ejus in sempiternum.]

WLC ⁵¹ יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־ חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃

VULC ¹ Hæc autem sunt verba David novissima. Dixit David filius Isai : [Dixit vir, cui constitutum est de christo Dei Jacob,
egregius psaltes Israël :

WLC ¹ וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־ יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ² Spiritus Domini locutus est per me,
et sermo ejus per linguam meam.

WLC ² ר֥וּחַ יְהוָ֖ה דִּבֶּר־ בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־ לְשׁוֹנִֽי׃

VULC ³ Dixit Deus Israël mihi,
locutus est fortis Israël :
Dominator hominum,
justus dominator in timore Dei,

WLC ³ אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ sicut lux auroræ, oriente sole,
mane absque nubibus rutilat :
et sicut pluviis germinat herba de terra.

WLC ⁴ וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־ שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃

VULC ⁵ Nec tanta est domus mea apud Deum,
ut pactum æternum iniret mecum,
firmum in omnibus atque munitum.
Cuncta enim salus mea, et omnis voluntas,
nec est quidquam ex ea quod non germinet.

WLC ⁵ כִּֽי־ לֹא־ כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־ אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּֽי־ כָל־ יִשְׁעִ֥י וְכָל־ חֵ֖פֶץ כִּֽי־ לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃

VULC ⁶ Prævaricatores autem quasi spinæ evellentur universi,
quæ non tolluntur manibus.

WLC ⁶ וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּֽי־ לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃

VULC ⁷ Et si quis tangere voluerit eas,
armabitur ferro et ligno lanceato,
igneque succensæ comburentur usque ad nihilum.]

WLC ⁷ וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃

VULC ⁸ Hæc nomina fortium David. Sedens in cathedra sapientissimus princeps inter tres, ipse est quasi tenerrimus ligni vermiculus, qui octingentos interfecit impetu uno.

WLC ⁸ אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ עַל־ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם

VULC ⁹ Post hunc, Eleazar filius patrui ejus Ahohites inter tres fortes, qui erant cum David quando exprobraverunt Philisthiim, et congregati sunt illuc in prælium.

WLC ⁹ אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־ בֶּן־ אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה עִם־ דָּוִ֗ד בְּחָֽרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־ שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁰ Cumque ascendissent viri Israël, ipse stetit et percussit Philisthæos donec deficeret manus ejus, et obrigesceret cum gladio : fecitque Dominus salutem magnam in die illa : et populus qui fugerat, reversus est ad cæsorum spolia detrahenda.

WLC ¹⁰ ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד ׀ כִּֽי־ יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־ הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־ לְפַשֵּֽׁט׃

VULC ¹¹ Et post hunc, Semma filius Age de Arari. Et congregati sunt Philisthiim in statione : erat quippe ibi ager lente plenus. Cumque fugisset populus a facie Philisthiim,

WLC ¹¹ וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥א בֶן־ אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־ שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃

VULC ¹² stetit ille in medio agri, et tuitus est eum, percussitque Philisthæos : et fecit Dominus salutem magnam.

WLC ¹² וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־ הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃

VULC ¹³ Necnon et ante descenderant tres qui erant principes inter triginta, et venerant tempore messis ad David in speluncam Odollam : castra autem Philisthinorum erant posita in Valle gigantum.

WLC ¹³ וַיֵּרְד֨וּ מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־ קָצִיר֙ אֶל־ דָּוִ֔ד אֶל־ מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

VULC ¹⁴ Et David erat in præsidio : porro statio Philisthinorum tunc erat in Bethlehem.

WLC ¹⁴ וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

VULC ¹⁵ Desideravit ergo David, et ait : O si quis mihi daret potum aquæ de cisterna quæ est in Bethlehem juxta portam !

WLC ¹⁵ וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־ לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃

VULC ¹⁶ Irruperunt ergo tres fortes castra Philisthinorum, et hauserunt aquam de cisterna Bethlehem, quæ erat juxta portam, et attulerunt ad David : at ille noluit bibere, sed libavit eam Domino,

WLC ¹⁶ וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־ מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־ לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־ דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה׃

VULC ¹⁷ dicens : Propitius sit mihi Dominus, ne faciam hoc : num sanguinem hominum istorum qui profecti sunt, et animarum periculum bibam ? Noluit ergo bibere. Hæc fecerunt tres robustissimi.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃

VULC ¹⁸ Abisai quoque frater Joab filius Sarviæ, princeps erat de tribus : ipse est qui levavit hastam suam contra trecentos, quos interfecit : nominatus in tribus,

WLC ¹⁸ וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־ צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־ חֲנִית֔וֹ עַל־ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃

VULC ¹⁹ et inter tres nobilior, eratque eorum princeps, sed usque ad tres primos non pervenerat.

WLC ¹⁹ מִן־ הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־ הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־ בָֽא׃

VULC ²⁰ Et Banaias filius Jojadæ viri fortissimi, magnorum operum, de Cabseel. Ipse percussit duos leones Moab, et ipse descendit, et percussit leonem in media cisterna in diebus nivis.

WLC ²⁰ וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־ יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־ אִֽישׁ־ רַב־ פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־ בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃

VULC ²¹ Ipse quoque interfecit virum ægyptium, virum dignum spectaculo, habentem in manu hastam : itaque cum descendisset ad eum in virga, vi extorsit hastam de manu Ægyptii, et interfecit eum hasta sua.

WLC ²¹ וְהוּא־ הִכָּה֩ אֶת־ אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־ הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃

VULC ²² Hæc fecit Banaias filius Jojadæ.

WLC ²² אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃

VULC ²³ Et ipse nominatus inter tres robustos, qui erant inter triginta nobiliores : verumtamen usque ad tres non pervenerat : fecitque eum sibi David auricularium, a secreto.

WLC ²³ מִן־ הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־ הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־ בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־ מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃

VULC ²⁴ Asaël frater Joab inter triginta, Elehanan filius patrui ejus de Bethlehem,

WLC ²⁴ עֲשָׂה־ אֵ֥ל אֲחִֽי־ יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־ דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

VULC ²⁵ Semma de Harodi, Elica de Harodi,

WLC ²⁵ שַׁמָּה֙ הַֽחֲרֹדִ֔י אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃

VULC ²⁶ Heles de Phalti, Hira filius Acces de Thecua,

WLC ²⁶ חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־ עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי׃

VULC ²⁷ Abiezer de Anathoth, Mobonnai de Husati,

WLC ²⁷ אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָֽעַנְּתֹתִ֔י מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃

VULC ²⁸ Selmon Ahohites, Maharai Netophathites,

WLC ²⁸ צַלְמוֹן֙ הָֽאֲחֹחִ֔י מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃

VULC ²⁹ Heled filius Baana, et ipse Netophathites, Ithai filius Ribai de Gabaath filiorum Benjamin,

WLC ²⁹ חֵ֥לֶב בֶּֽן־ בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י אִתַּי֙ בֶּן־ רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃

VULC ³⁰ Banaia Pharathonites, Heddai de torrente Gaas,

WLC ³⁰ בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃

VULC ³¹ Abialbon Arbathites, Azmaveth de Beromi,

WLC ³¹ אֲבִֽי־ עַלְבוֹן֙ הָֽעַרְבָתִ֔י עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃

VULC ³² Eliaba de Salaboni. Filii Jassen, Jonathan,

WLC ³² אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃

VULC ³³ Semma de Orori, Ajam filius Sarar Arorites,

WLC ³³ שַׁמָּה֙ הַֽהֲרָרִ֔י אֲחִיאָ֥ם בֶּן־ שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃

VULC ³⁴ Eliphelet filius Aasbai filii Machati, Eliam filius Achitophel Gelonites,

WLC ³⁴ אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־ אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־ הַמַּֽעֲכָתִ֑י אֱלִיעָ֥ם בֶּן־ אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃

VULC ³⁵ Hesrai de Carmelo, Pharai de Arbi,

WLC ³⁵ הַֽכַּרְמְלִ֔י פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃

VULC ³⁶ Igaal filius Nathan de Soba, Bonni de Gadi,

WLC ³⁶ יִגְאָ֤ל בֶּן־ נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃

VULC ³⁷ Selec de Ammoni, Naharai Berothites armiger Joab filii Sarviæ,

WLC ³⁷ צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־ צְרֻיָֽה׃

VULC ³⁸ Ira Jethrites, Gareb et ipse Jethrites,

WLC ³⁸ עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃

VULC ³⁹ Urias Hethæus : omnes triginta septem.

WLC ³⁹ אֽוּרִיָּה֙ הַֽחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃

VULC ¹ Et addidit furor Domini irasci contra Israël, commovitque David in eis dicentem : Vade, numera Israël et Judam.

WLC ¹ וַיֹּ֙סֶף֙ אַף־ יְהוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־ דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־ יְהוּדָֽה׃

VULC ² Dixitque rex ad Joab principem exercitus sui : Perambula omnes tribus Israël a Dan usque Bersabee, et numerate populum, ut sciam numerum ejus.

WLC ² וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־ יוֹאָ֣ב ׀ שַׂר־ הַחַ֣יִל אֲשֶׁר־ אִתּ֗וֹ שֽׁוּט־ נָ֞א בְּכָל־ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם׃

VULC ³ Dixitque Joab regi : Adaugeat Dominus Deus tuus ad populum tuum, quantus nunc est, iterumque centuplicet in conspectu domini mei regis : sed quid sibi dominus meus rex vult in re hujuscemodi ?

WLC ³ וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־ הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל־ הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם ׀ וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

VULC ⁴ Obtinuit autem sermo regis verba Joab et principum exercitus : egressusque est Joab et principes militum a facie regis, ut numerarent populum Israël.

WLC ⁴ וַיֶּחֱזַ֤ק דְּבַר־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ יוֹאָ֔ב וְעַ֖ל שָׂרֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיֵּצֵ֨א יוֹאָ֜ב וְשָׂרֵ֤י הַחַ֙יִל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לִפְקֹ֥ד אֶת־ הָעָ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁵ Cumque pertransissent Jordanem, venerunt in Aroër ad dexteram urbis, quæ est in valle Gad :

WLC ⁵ וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֑ן וַיַּחֲנ֣וּ בַעֲרוֹעֵ֗ר יְמִ֥ין הָעִ֛יר אֲשֶׁ֛ר בְּתוֹךְ־ הַנַּ֥חַל הַגָּ֖ד וְאֶל־ יַעְזֵֽר׃

VULC ⁶ et per Jazer transierunt in Galaad, et in terram inferiorem Hodsi, et venerunt in Dan silvestria. Circumeuntesque juxta Sidonem,

WLC ⁶ וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַגִּלְעָ֔דָה וְאֶל־ אֶ֥רֶץ תַּחְתִּ֖ים חָדְשִׁ֑י וַיָּבֹ֙אוּ֙ דָּ֣נָה יַּ֔עַן וְסָבִ֖יב אֶל־ צִידֽוֹן׃

VULC ⁷ transierunt prope mœnia Tyri, et omnem terram Hevæi et Chananæi, veneruntque ad meridiem Juda in Bersabee :

WLC ⁷ וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִבְצַר־ צֹ֔ר וְכָל־ עָרֵ֥י הַחִוִּ֖י וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י וַיֵּֽצְא֛וּ אֶל־ נֶ֥גֶב יְהוּדָ֖ה בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

VULC ⁸ et lustrata universa terra, affuerunt post novem menses et viginti dies in Jerusalem.

WLC ⁸ וַיָּשֻׁ֖טוּ בְּכָל־ הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֜אוּ מִקְצֵ֨ה תִשְׁעָ֧ה חֳדָשִׁ֛ים וְעֶשְׂרִ֥ים י֖וֹם יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ⁹ Dedit ergo Joab numerum descriptionis populi regi, et inventa sunt de Israël octingenta millia virorum fortium qui educerent gladium, et de Juda quingenta millia pugnatorum.

WLC ⁹ וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־ מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־ הָעָ֖ם אֶל־ הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־ חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃

VULC ¹⁰ Percussit autem cor David eum, postquam numeratus est populus : et dixit David ad Dominum : Peccavi valde in hoc facto : sed precor, Domine, ut transferas iniquitatem servi tui, quia stulte egi nimis.

WLC ¹⁰ וַיַּ֤ךְ לֵב־ דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־ כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־ הָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־ יְהוָ֗ה חָטָ֤אתִי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַֽעֲבֶר־ נָא֙ אֶת־ עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃

VULC ¹¹ Surrexit itaque David mane, et sermo Domini factus est ad Gad prophetam et videntem David, dicens :

WLC ¹¹ וַיָּ֥קָם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־ גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃

VULC ¹² Vade, et loquere ad David : Hæc dicit Dominus : Trium tibi datur optio : elige unum quod volueris ex his, ut faciam tibi.

WLC ¹² הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־ דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־ לְךָ֥ אַֽחַת־ מֵהֶ֖ם וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

VULC ¹³ Cumque venisset Gad ad David, nuntiavit ei, dicens : Aut septem annis veniet tibi fames in terra tua : aut tribus mensibus fugies adversarios tuos, et illi te persequentur : aut certe tribus diebus erit pestilentia in terra tua. Nunc ergo delibera, et vide quem respondeam ei qui me misit sermonem.

WLC ¹³ וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֣ב ׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־ שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁים נֻסְךָ֨ לִפְנֵֽי־ צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־ הֱ֠יוֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֙בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־ אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃

VULC ¹⁴ Dixit autem David ad Gad : Coarctor nimis : sed melius est ut incidam in manus Domini (multæ enim misericordiæ ejus sunt) quam in manus hominum.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־ גָּ֖ד צַר־ לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־ נָּ֤א בְיַד־ יְהוָה֙ כִּֽי־ רַבִּ֣ים וּבְיַד־ אָדָ֖ם אַל־ אֶפֹּֽלָה׃

VULC ¹⁵ Immisitque Dominus pestilentiam in Israël, de mane usque ad tempus constitutum, et mortui sunt ex populo a Dan usque ad Bersabee septuaginta millia virorum.

WLC ¹⁵ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה דֶּ֙בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־ עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מָת מִן־ הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃

VULC ¹⁶ Cumque extendisset manum suam angelus Domini super Jerusalem ut disperderet eam, misertus est Dominus super afflictione, et ait angelo percutienti populum : Sufficit : nunc contine manum tuam. Erat autem angelus Domini juxta aream Areuna Jebusæi.

WLC ¹⁶ וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ ׀ יְרֽוּשָׁלִַם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהוָה֙ אֶל־ הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּאמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ הָיָ֔ה עִם־ גֹּ֖רֶן הַיְבֻסִֽי׃

VULC ¹⁷ Dixitque David ad Dominum cum vidisset angelum cædentem populum : Ego sum qui peccavi, ego inique egi : isti qui oves sunt, quid fecerunt ? vertatur, obsecro, manus tua contra me, et contra domum patris mei.

WLC ¹⁷ וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־ יְהוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀ אֶֽת־ הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃

VULC ¹⁸ Venit autem Gad ad David in die illa, et dixit ei : Ascende, et constitue altare Domino in area Areuna Jebusæi.

WLC ¹⁸ וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן הַיְבֻסִֽי׃

VULC ¹⁹ Et ascendit David juxta sermonem Gad, quem præceperat ei Dominus.

WLC ¹⁹ וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־ גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃

VULC ²⁰ Conspiciensque Areuna, animadvertit regem et servos ejus transire ad se :

WLC ²⁰ וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־ עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃

VULC ²¹ et egressus adoravit regem prono vultu in terram, et ait : Quid causæ est ut veniat dominus meus rex ad servum suum ? Cui David ait : Ut emam a te aream, et ædificem altare Domino, et cesset interfectio quæ grassatur in populo.

WLC ²¹ וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־ עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־ הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃

VULC ²² Et ait Areuna ad David : Accipiat, et offerat dominus meus rex sicut placet ei : habes boves in holocaustum, et plaustrum, et juga boum in usum lignorum.

WLC ²² וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־ דָּוִ֔ד יִקַּ֥ח וְיַ֛עַל אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב רְאֵה֙ הַבָּקָ֣ר לָעֹלָ֔ה וְהַמֹּרִגִּ֛ים וּכְלֵ֥י הַבָּקָ֖ר לָעֵצִֽים׃

VULC ²³ Omnia dedit Areuna rex regi : dixitque Areuna ad regem : Dominus Deus tuus suscipiat votum tuum.

WLC ²³ הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ׃

VULC ²⁴ Cui respondens rex, ait : Nequaquam ut vis, sed emam pretio a te, et non offeram Domino Deo meo holocausta gratuita. Emit ergo David aream, et boves, argenti siclis quinquaginta :

WLC ²⁴ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־ אֲרַ֗וְנָה לֹ֚א כִּֽי־ קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י עֹל֣וֹת חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־ הַגֹּ֙רֶן֙ וְאֶת־ הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים׃

VULC ²⁵ et ædificavit ibi David altare Domino, et obtulit holocausta et pacifica : et propitiatus est Dominus terræ, et cohibita est plaga ab Israël.

WLC ²⁵ וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃