VULC ⁹ Ego autem exterminavi Amorrhæum a facie eorum,
cujus altitudo, cedrorum altitudo ejus,
et fortis ipse quasi quercus ;
et contrivi fructum ejus desuper,
et radices ejus subter.

WLC ⁹ וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַ֤דְתִּי אֶת־ הָֽאֱמֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר כְּגֹ֤בַהּ אֲרָזִים֙ גָּבְה֔וֹ וְחָסֹ֥ן ה֖וּא כָּֽאַלּוֹנִ֑ים וָאַשְׁמִ֤יד פִּרְיוֹ֙ מִמַּ֔עַל וְשָׁרָשָׁ֖יו מִתָּֽחַת׃

VULC ¹⁰ Ego sum qui ascendere vos feci de terra Ægypti,
et duxi vos in deserto quadraginta annis,
ut possideretis terram Amorrhæi.

WLC ¹⁰ וְאָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאוֹלֵ֨ךְ אֶתְכֶ֤ם בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־ אֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃

VULC ¹¹ Et suscitavi de filiis vestris in prophetas,
et de juvenibus vestris nazaræos.
Numquid non ita est, filii Israël ? dicit Dominus.

WLC ¹¹ וָאָקִ֤ים מִבְּנֵיכֶם֙ לִנְבִיאִ֔ים וּמִבַּחוּרֵיכֶ֖ם לִנְזִרִ֑ים הַאַ֥ף אֵֽין־ זֹ֛את בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹² Et propinabitis nazaræis vinum,
et prophetis mandabitis, dicentes :
Ne prophetetis.

WLC ¹² וַתַּשְׁק֥וּ אֶת־ הַנְּזִרִ֖ים יָ֑יִן וְעַל־ הַנְּבִיאִים֙ צִוִּיתֶ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֖א תִּנָּבְאֽוּ׃

VULC ¹³ Ecce ego stridebo subter vos,
sicut stridet plaustrum onustum fœno.

WLC ¹³ הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י מֵעִ֖יק תַּחְתֵּיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר תָּעִיק֙ הָעֲגָלָ֔ה הַֽמְלֵאָ֥ה לָ֖הּ עָמִֽיר׃

VULC ¹⁴ Et peribit fuga a veloce,
et fortis non obtinebit virtutem suam,
et robustus non salvabit animam suam :

WLC ¹⁴ וְאָבַ֤ד מָנוֹס֙ מִקָּ֔ל וְחָזָ֖ק לֹא־ יְאַמֵּ֣ץ כֹּח֑וֹ וְגִבּ֖וֹר לֹא־ יְמַלֵּ֥ט נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ¹⁵ et tenens arcum non stabit,
et velox pedibus suis non salvabitur,
et ascensor equi non salvabit animam suam :

WLC ¹⁵ וְתֹפֵ֤שׂ הַקֶּ֙שֶׁת֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔ד וְקַ֥ל בְּרַגְלָ֖יו לֹ֣א יְמַלֵּ֑ט וְרֹכֵ֣ב הַסּ֔וּס לֹ֥א יְמַלֵּ֖ט נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ¹⁶ et robustus corde inter fortes nudus fugiet in illa die,
dicit Dominus.]

WLC ¹⁶ וְאַמִּ֥יץ לִבּ֖וֹ בַּגִּבּוֹרִ֑ים עָר֛וֹם יָנ֥וּס בַּיּוֹם־ הַה֖וּא נְאֻם־ יְהוָֽה׃