VULC ¹³ et proposui in animo meo quærere et investigare sapienter
de omnibus quæ fiunt sub sole.
Hanc occupationem pessimam
dedit Deus filiis hominum, ut occuparentur in ea.

WLC ¹³ וְנָתַ֣תִּי אֶת־ לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־ אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא ׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Vidi cuncta quæ fiunt sub sole,
et ecce universa vanitas et afflictio spiritus.

WLC ¹⁴ רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ כָּל־ הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

VULC ¹⁵ Perversi difficile corriguntur,
et stultorum infinitus est numerus.

WLC ¹⁵ מְעֻוָּ֖ת לֹא־ יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־ יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃

VULC ¹⁶ Locutus sum in corde meo, dicens :
Ecce magnus effectus sum, et præcessi omnes sapientia
qui fuerunt ante me in Jerusalem ;
et mens mea contemplata est multa sapienter, et didici.

WLC ¹⁶ דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־ לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־ אֲשֶׁר־ הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת׃

VULC ¹⁷ Dedique cor meum ut scirem prudentiam atque doctrinam,
erroresque et stultitiam ;
et agnovi quod in his quoque esset labor et afflictio spiritus :

WLC ¹⁷ וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־ זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃