VULC ⁷ quia sicut sonitus spinarum ardentium sub olla,
sic risus stulti.
Sed et hoc vanitas.

WLC ⁷ כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־ לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃

VULC ⁸ Calumnia conturbat sapientem,
et perdet robur cordis illius.

WLC ⁸ ט֛וֹב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר מֵֽרֵאשִׁית֑וֹ ט֥וֹב אֶֽרֶךְ־ ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־ רֽוּחַ׃

VULC ⁹ Melior est finis orationis quam principium.
Melior est patiens arrogante.

WLC ⁹ אַל־ תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃

VULC ¹⁰ Ne sis velox ad irascendum,
quia ira in sinu stulti requiescit.

WLC ¹⁰ אַל־ תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־ זֶֽה׃