VULC ⁶ Omni negotio tempus est, et opportunitas :
et multa hominis afflictio,

WLC ⁶ כִּ֣י לְכָל־ חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־ רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃

VULC ⁷ quia ignorat præterita,
et futura nullo scire potest nuntio.

WLC ⁷ כִּֽי־ אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־ שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃

VULC ⁸ Non est in hominis potestate prohibere spiritum,
nec habet potestatem in die mortis :
nec sinitur quiescere ingruente bello,
neque salvabit impietas impium.]

WLC ⁸ אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־ הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־ יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־ בְּעָלָֽיו׃