VULC ¹³ Cum clamaveris, liberent te congregati tui,
et omnes eos auferet ventus,
tollet aura.]
[Qui autem fiduciam habet mei, hæreditabit terram,
et possidebit montem sanctum meum.

WLC ¹³ בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־ כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ ר֖וּחַ יִקַּח־ הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־ אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־ קָדְשִֽׁי׃

VULC ¹⁴ Et dicam : Viam facite, præbete iter ; declinate de semita,
auferte offendicula de via populi mei.

WLC ¹⁴ וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־ סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־ דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃

VULC ¹⁵ Quia hæc dicit Excelsus,
et Sublimis, habitans æternitatem, et sanctum nomen ejus :
in excelso et in sancto habitans,
et cum contrito et humili spiritu :
ut vivificet spiritum humilium,
et vivificet cor contritorum.

WLC ¹⁵ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־ דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃

VULC ¹⁶ Non enim in sempiternum litigabo,
neque usque ad finem irascar,
quia spiritus a facie mea egredietur,
et flatus ego faciam.

WLC ¹⁶ כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃