VULC ⁷ Si quis commendaverit amico pecuniam aut vas in custodiam, et ab eo, qui susceperat, furto ablata fuerint : si invenitur fur, duplum reddet :

WLC ⁷ אִם־ לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־ הַבַּ֖יִת אֶל־ הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־ לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃

VULC ⁸ si latet fur, dominus domus applicabitur ad deos, et jurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui,

WLC ⁸ עַֽל־ כָּל־ דְּבַר־ פֶּ֡שַׁע עַל־ שׁ֡וֹר עַל־ חֲ֠מוֹר עַל־ שֶׂ֨ה עַל־ שַׂלְמָ֜ה עַל־ כָּל־ אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־ שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃

VULC ⁹ ad perpetrandam fraudem, tam in bove quam in asino, et ove ac vestimento, et quidquid damnum inferre potest : ad deos utriusque causa perveniet, et si illi judicaverint, duplum restituet proximo suo.

WLC ⁹ כִּֽי־ יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־ רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־ שׁ֥וֹר אוֹ־ שֶׂ֛ה וְכָל־ בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־ נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־ נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃

VULC ¹⁰ Si quis commendaverit proximo suo asinum, bovem, ovem, et omne jumentum ad custodiam, et mortuum fuerit, aut debilitatum, vel captum ab hostibus, nullusque hoc viderit :

WLC ¹⁰ שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־ לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃

VULC ¹¹ jusjurandum erit in medio, quod non extenderit manum ad rem proximi sui : suscipietque dominus juramentum, et ille reddere non cogetur.

WLC ¹¹ וְאִם־ גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃

VULC ¹² Quod si furto ablatum fuerit, restituet damnum domino ;

WLC ¹² אִם־ טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃

VULC ¹³ si comestum a bestia, deferat ad eum quod occisum est, et non restituet.

WLC ¹³ וְכִֽי־ יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־ מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־ עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

VULC ¹⁴ Qui a proximo suo quidquam horum mutuo postulaverit, et debilitatum aut mortuum fuerit domino non præsente, reddere compelletur.

WLC ¹⁴ אִם־ בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־ שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃

VULC ¹⁵ Quod si impræsentiarum dominus fuerit, non restituet, maxime si conductum venerat pro mercede operis sui.

WLC ¹⁵ וְכִֽי־ יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃