VULC ¹ Dixitque Dominus ad Moysen : Ecce constitui te Deum Pharaonis : et Aaron frater tuus erit propheta tuus.

WLC ¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃

VULC ² Tu loqueris ei omnia quæ mando tibi : et ille loquetur ad Pharaonem, ut dimittat filios Israël de terra sua.

WLC ² אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

VULC ³ Sed ego indurabo cor ejus, et multiplicabo signa et ostenta mea in terra Ægypti,

WLC ³ וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־ אֹתֹתַ֛י וְאֶת־ מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ⁴ et non audiet vos : immittamque manum meam super Ægyptum, et educam exercitum et populum meum filios Israël de terra Ægypti per judicia maxima.

WLC ⁴ וְלֹֽא־ יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־ יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־ צִבְאֹתַ֜י אֶת־ עַמִּ֤י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃

VULC ⁵ Et scient Ægyptii quia ego sum Dominus qui extenderim manum meam super Ægyptum, et eduxerim filios Israël de medio eorum.

WLC ⁵ וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־ יָדִ֖י עַל־ מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃

VULC ⁶ Fecit itaque Moyses et Aaron sicut præceperat Dominus : ita egerunt.

WLC ⁶ וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃

VULC ⁷ Erat autem Moyses octoginta annorum, et Aaron octoginta trium, quando locuti sunt ad Pharaonem.

WLC ⁷ וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־ שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־ שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־ פַּרְעֹֽה׃

VULC ⁸ Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron :

WLC ⁸ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

VULC ⁹ Cum dixerit vobis Pharao, Ostendite signa : dices ad Aaron : Tolle virgam tuam, et projice eam coram Pharaone, ac vertetur in colubrum.

WLC ⁹ כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־ מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־ פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃

VULC ¹⁰ Ingressi itaque Moyses et Aaron ad Pharaonem, fecerunt sicut præceperat Dominus : tulitque Aaron virgam coram Pharaone et servis ejus, quæ versa est in colubrum.

WLC ¹⁰ וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃

VULC ¹¹ Vocavit autem Pharao sapientes et maleficos : et fecerunt etiam ipsi per incantationes ægyptiacas et arcana quædam similiter.

WLC ¹¹ וַיִּקְרָא֙ גַּם־ פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־ הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃

VULC ¹² Projeceruntque singuli virgas suas, quæ versæ sunt in dracones : sed devoravit virga Aaron virgas eorum.

WLC ¹² וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־ אַהֲרֹ֖ן אֶת־ מַטֹּתָֽם׃

VULC ¹³ Induratumque est cor Pharaonis, et non audivit eos, sicut præceperat Dominus.

WLC ¹³ וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹⁴ Dixit autem Dominus ad Moysen : Ingravatum est cor Pharaonis : non vult dimittere populum.

WLC ¹⁴ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃

VULC ¹⁵ Vade ad eum mane, ecce egredietur ad aquas : et stabis in occursum ejus super ripam fluminis : et virgam quæ conversa est in draconem, tolles in manu tua.

WLC ¹⁵ לֵ֣ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־ שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־ נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃

VULC ¹⁶ Dicesque ad eum : Dominus Deus Hebræorum misit me ad te, dicens : Dimitte populum meum ut sacrificet mihi in deserto : et usque ad præsens audire noluisti.

WLC ¹⁶ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־ שָׁמַ֖עְתָּ עַד־ כֹּֽה׃

VULC ¹⁷ Hæc igitur dicit Dominus : In hoc scies quod sim Dominus : ecce percutiam virga, quæ in manu mea est, aquam fluminis, et vertetur in sanguinem.

WLC ¹⁷ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־ בְּיָדִ֗י עַל־ הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃

VULC ¹⁸ Pisces quoque, qui sunt in fluvio, morientur, et computrescent aquæ, et affligentur Ægyptii bibentes aquam fluminis.

WLC ¹⁸ וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹֽר׃

VULC ¹⁹ Dixit quoque Dominus ad Moysen : Dic ad Aaron : Tolle virgam tuam, et extende manum tuam super aquas Ægypti, et super fluvios eorum, et rivos ac paludes, et omnes lacus aquarum, ut vertantur in sanguinem : et sit cruor in omni terra Ægypti, tam in ligneis vasis quam in saxeis.

WLC ¹⁹ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־ יָדְךָ֩ עַל־ מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־ נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־ יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־ אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־ מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־ דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃

VULC ²⁰ Feceruntque Moyses et Aaron sicut præceperat Dominus : et elevans virgam percussit aquam fluminis coram Pharaone et servis ejus : quæ versa est in sanguinem.

WLC ²⁰ וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל־ הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃

VULC ²¹ Et pisces, qui erant in flumine, mortui sunt : computruitque fluvius, et non poterant Ægyptii bibere aquam fluminis, et fuit sanguis in tota terra Ægypti.

WLC ²¹ וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־ יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ²² Feceruntque similiter malefici Ægyptiorum incantationibus suis : et induratum est cor Pharaonis, nec audivit eos, sicut præceperat Dominus.

WLC ²² וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ²³ Avertitque se, et ingressus est domum suam, nec apposuit cor etiam hac vice.

WLC ²³ וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־ בֵּית֑וֹ וְלֹא־ שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־ לָזֹֽאת׃

VULC ²⁴ Foderunt autem omnes Ægyptii per circuitum fluminis aquam ut biberent : non enim poterant bibere de aqua fluminis.

WLC ²⁴ וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־ מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃

VULC ²⁵ Impletique sunt septem dies, postquam percussit Dominus fluvium.

WLC ²⁵ וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־ יְהוָ֖ה אֶת־ הַיְאֹֽר׃

VULC ¹ Dixit quoque Dominus ad Moysen : Ingredere ad Pharaonem, et dices ad eum : Hæc dicit Dominus : Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi :

WLC ¹ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־ יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־ הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־ הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־ הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ² sin autem nolueris dimittere, ecce ego percutiam omnes terminos tuos ranis,

WLC ² וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־ יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ³ et ebulliet fluvius ranas : quæ ascendent, et ingredientur domum tuam, et cubiculum lectuli tui, et super stratum tuum, et in domos servorum tuorum, et in populum tuum, et in furnos tuos, et in reliquias ciborum tuorum :

WLC ³ וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֥ן הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ⁴ et ad te, et ad populum tuum, et ad omnes servos tuos intrabunt ranæ.

WLC ⁴ וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃

VULC ⁵ Dixitque Dominus ad Moysen : Dic ad Aaron : Extende manum tuam super fluvios ac super rivos et paludes, et educ ranas super terram Ægypti.

WLC ⁵ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃

VULC ⁶ Et extendit Aaron manum super aquas Ægypti, et ascenderunt ranæ, operueruntque terram Ægypti.

WLC ⁶ וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־ אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

VULC ⁷ Fecerunt autem et malefici per incantationes suas similiter, eduxeruntque ranas super terram Ægypti.

WLC ⁷ וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃

VULC ⁸ Vocavit autem Pharao Moysen et Aaron, et dixit eis : Orate Dominum ut auferat ranas a me et a populo meo, et dimittam populum ut sacrificet Domino.

WLC ⁸ וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה עַל־ דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־ שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃

VULC ⁹ Dixitque Moyses ad Pharaonem : Constitue mihi quando deprecer pro te, et pro servis tuis, et pro populo tuo, ut abigantur ranæ a te, et a domo tua, et a servis tuis, et a populo tuo : et tantum in flumine remaneant.

WLC ⁹ וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־ הַבָּתִּ֥ים מִן־ הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־ הַשָּׂדֹֽת׃

VULC ¹⁰ Qui respondit : Cras. At ille : Juxta, inquit, verbum tuum faciam : ut scias quoniam non est sicut Dominus Deus noster.

WLC ¹⁰ וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹¹ Et recedent ranæ a te, et a domo tua, et a servis tuis, et a populo tuo : et tantum in flumine remanebunt.

WLC ¹¹ וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹² Egressique sunt Moyses et Aaron a Pharaone : et clamavit Moyses ad Dominum pro sponsione ranarum quam condixerat Pharaoni.

WLC ¹² וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־ מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ¹³ Fecitque Dominus juxta verbum Moysi : et mortuæ sunt ranæ de domibus, et de villis, et de agris.

WLC ¹³ וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־ יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־ עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ¹⁴ Congregaveruntque eas in immensos aggeres, et computruit terra.

WLC ¹⁴ וַיַּעֲשׂוּ־ כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃

VULC ¹⁵ Videns autem Pharao quod data esset requies, ingravavit cor suum, et non audivit eos, sicut præceperat Dominus.

WLC ¹⁵ וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃

VULC ¹⁶ Dixitque Dominus ad Moysen : Loquere ad Aaron : Extende virgam tuam, et percute pulverem terræ : et sint sciniphes in universa terra Ægypti.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃

VULC ¹⁷ Feceruntque ita. Et extendit Aaron manum, virgam tenens : percussitque pulverem terræ, et facti sunt sciniphes in hominibus, et in jumentis : omnis pulvis terræ versus est in sciniphes per totam terram Ægypti.

WLC ¹⁷ כִּ֣י אִם־ אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־ עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־ הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־ הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־ הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃

VULC ¹⁸ Feceruntque similiter malefici incantationibus suis, ut educerent sciniphes, et non potuerunt : erantque sciniphes tam in hominibus quam in jumentis.

WLC ¹⁸ וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־ אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־ שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁹ Et dixerunt malefici ad Pharaonem : Digitus Dei est hic ; induratumque est cor Pharaonis, et non audivit eos sicut præceperat Dominus.

WLC ¹⁹ וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃

VULC ²⁰ Dixit quoque Dominus ad Moysen : Consurge diluculo, et sta coram Pharaone : egredietur enim ad aquas : et dices ad eum : Hæc dicit Dominus : Dimitte populum meum ut sacrificet mihi.

WLC ²⁰ וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־ אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃

VULC ²¹ Quod si non dimiseris eum, ecce ego immittam in te, et in servos tuos, et in populum tuum, et in domos tuas, omne genus muscarum : et implebuntur domus Ægyptiorum muscis diversi generis, et universa terra in qua fuerint.

WLC ²¹ וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃

VULC ²² Faciamque mirabilem in die illa terram Gessen, in qua populus meus est, ut non sint ibi muscæ : et scias quoniam ego Dominus in medio terræ.

WLC ²² וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־ תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃

VULC ²³ Ponamque divisionem inter populum meum et populum tuum : cras erit signum istud.

WLC ²³ דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃

VULC ²⁴ Fecitque Dominus ita. Et venit musca gravissima in domos Pharaonis et servorum ejus, et in omnem terram Ægypti : corruptaque est terra ab hujuscemodi muscis.

WLC ²⁴ וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־ תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃

VULC ²⁵ Vocavitque Pharao Moysen et Aaron, et ait eis : Ite et sacrificate Deo vestro in terra hac.

WLC ²⁵ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־ יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־ יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־ הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃

VULC ²⁶ Et ait Moyses : Non potest ita fieri : abominationes enim Ægyptiorum immolabimus Domino Deo nostro : quod si mactaverimus ea quæ colunt Ægyptii coram eis, lapidibus nos obruent.

WLC ²⁶ וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־ יְהוָֽה׃

VULC ²⁷ Viam trium dierum pergemus in solitudinem : et sacrificabimus Domino Deo nostro, sicut præcepit nobis.

WLC ²⁷ וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃

VULC ²⁸ Dixitque Pharao : Ego dimittam vos ut sacrificetis Domino Deo vestro in deserto : verumtamen longius ne abeatis, rogate pro me.

WLC ²⁸ וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃

VULC ²⁹ At ait Moyses : Egressus a te, orabo Dominum : et recedet musca a Pharaone, et a servis suis, et a populo ejus cras : verumtamen noli ultra fallere, ut non dimittas populum sacrificare Domino.

VULC ³⁰ Egressusque Moyses a Pharaone, oravit Dominum.

VULC ³¹ Qui fecit juxta verbum illius, et abstulit muscas a Pharaone, et a servis suis, et a populo ejus : non superfuit ne una quidem.

VULC ³² Et ingravatum est cor Pharaonis, ita ut nec hac quidem vice dimitteret populum.

WLC ²⁶ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃

WLC ²⁷ וְאִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־ כָּל־ גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃

WLC ²⁸ וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־ מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃

WLC ²⁹ וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־ עֲבָדֶ֑יךָ יַעֲל֖וּ הַֽצְפַרְדְּעִֽים׃