VULC ¹⁴ Dixitque Dominus ad Abram, postquam divisus est ab eo Lot : Leva oculos tuos et vide a loco, in quo nunc es, ad aquilonem et meridiem, ad orientem et occidentem.

WLC ¹⁴ וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־ אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃

VULC ¹⁵ Omnem terram, quam conspicis, tibi dabo, et semini tuo usque in sempiternum.

WLC ¹⁵ כִּ֧י אֶת־ כָּל־ הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־ אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם׃

VULC ¹⁶ Faciamque semen tuum sicut pulverem terræ : si quis potest hominum numerare pulverem terræ, semen quoque tuum numerare poterit.

WLC ¹⁶ וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־ זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־ יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־ זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃

VULC ¹⁷ Surge, et perambula terram in longitudine et in latitudine sua : quia tibi daturus sum eam.

WLC ¹⁷ ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃

VULC ¹⁸ Movens igitur tabernaculum suum Abram, venit, et habitavit juxta convallem Mambre, quæ est in Hebron : ædificavitque ibi altare Domino.

WLC ¹⁸ וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־ שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃