VULC ⁶ Cumque transissent quadraginta dies, aperiens Noë fenestram arcæ, quam fecerat, dimisit corvum,

WLC ⁶ וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־ חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

VULC ⁷ qui egrediebatur, et non revertebatur, donec siccarentur aquæ super terram.

WLC ⁷ וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־ הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־ יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁸ Emisit quoque columbam post eum, ut videret si jam cessassent aquæ super faciem terræ.

WLC ⁸ וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־ הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃

VULC ⁹ Quæ cum non invenisset ubi requiesceret pes ejus, reversa est ad eum in arcam : aquæ enim erant super universam terram : extenditque manum, et apprehensam intulit in arcam.

WLC ⁹ וְלֹֽא־ מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־ רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־ הַתֵּבָ֔ה כִּי־ מַ֖יִם עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־ הַתֵּבָֽה׃

VULC ¹⁰ Expectatis autem ultra septem diebus aliis, rursum dimisit columbam ex arca.

WLC ¹⁰ וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־ הַיּוֹנָ֖ה מִן־ הַתֵּבָֽה׃

VULC ¹¹ At illa venit ad eum ad vesperam, portans ramum olivæ virentibus foliis in ore suo : intellexit ergo Noë quod cessassent aquæ super terram.

WLC ¹¹ וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־ זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־ קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹² Expectavitque nihilominus septem alios dies : et emisit columbam, quæ non est reversa ultra ad eum.

WLC ¹² וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־ הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־ יָסְפָ֥ה שׁוּב־ אֵלָ֖יו עֽוֹד׃