VULC ¹⁷ Congrega de terra confusionem tuam,
quæ habitas in obsidione :

WLC ¹⁷ אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ בַּמָּצֽוֹר׃

VULC ¹⁸ quia hæc dicit Dominus :
Ecce ego longe projiciam habitatores terræ in hac vice,
et tribulabo eos ita ut inveniantur.

WLC ¹⁸ כִּֽי־ כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת־ יוֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵר֥וֹתִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃

VULC ¹⁹ Væ mihi super contritione mea :
pessima plaga mea.
Ego autem dixi :
Plane hæc infirmitas mea est, et portabo illam.

WLC ¹⁹ א֥וֹי לִי֙ עַל־ שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃

VULC ²⁰ Tabernaculum meum vastatum est ;
omnes funiculi mei dirupti sunt :
filii mei exierunt a me, et non subsistunt.
Non est qui extendat ultra tentorium meum,
et erigat pelles meas.

WLC ²⁰ אָהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־ מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֙נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־ נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אָהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעוֹתָֽי׃

VULC ²¹ Quia stulte egerunt pastores,
et Dominum non quæsierunt :
propterea non intellexerunt,
et omnis grex eorum dispersus est.

WLC ²¹ כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־ יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־ כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־ מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה׃

VULC ²² Vox auditionis ecce venit,
et commotio magna de terra aquilonis :
ut ponat civitates Juda solitudinem,
et habitaculum draconum.

WLC ²² ק֤וֹל שְׁמוּעָה֙ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְרַ֥עַשׁ גָּד֖וֹל מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן לָשׂ֞וּם אֶת־ עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה שְׁמָמָ֖ה מְע֥וֹן תַּנִּֽים׃

VULC ²³ Scio, Domine,
quia non est hominis via ejus,
nec viri est ut ambulet,
et dirigat gressus suos.

WLC ²³ יָדַ֣עְתִּי יְהוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָאָדָ֖ם דַּרְכּ֑וֹ לֹֽא־ לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶֽת־ צַעֲדֽוֹ׃

VULC ²⁴ Corripe me, Domine, verumtamen in judicio,
et non in furore tuo, ne forte ad nihilum redigas me.

WLC ²⁴ יַסְּרֵ֥נִי יְהוָ֖ה אַךְ־ בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־ בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־ תַּמְעִטֵֽנִי׃

VULC ²⁵ Effunde indignationem tuam super gentes quæ non cognoverunt te,
et super provincias quæ nomen tuum non invocaverunt :
quia comederunt Jacob, et devoraverunt eum,
et consumpserunt illum, et decus ejus dissipaverunt.]

WLC ²⁵ שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־ הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־ אָכְל֣וּ אֶֽת־ יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֙הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־ נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃