VULC ¹ Locutus est Dominus ad Moysen in deserto Sinai anno secundo, postquam egressi sunt de terra Ægypti, mense primo, dicens :

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל־ מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־ סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃

VULC ² Faciant filii Israël Phase in tempore suo,

WLC ² וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ׃

VULC ³ quartadecima die mensis hujus ad vesperam, juxta omnes cæremonias et justificationes ejus.

WLC ³ בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־ י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמוֹעֲד֑וֹ כְּכָל־ חֻקֹּתָ֥יו וּכְכָל־ מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃

VULC ⁴ Præcepitque Moyses filiis Israël ut facerent Phase.

WLC ⁴ וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃

VULC ⁵ Qui fecerunt tempore suo, quartadecima die mensis ad vesperam, in monte Sinai. Juxta omnia quæ mandaverat Dominus Moysi, fecerunt filii Israël.

WLC ⁵ וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־ הַפֶּ֡סַח בָּרִאשׁ֡וֹן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ Ecce autem quidam immundi super anima hominis, qui non poterant facere Phase in die illo, accedentes ad Moysen et Aaron,

WLC ⁶ וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־ יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־ הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

VULC ⁷ dixerunt eis : Immundi sumus super anima hominis : quare fraudamur ut non valeamus oblationem offerre Domino in tempore suo inter filios Israël ?

WLC ⁷ וַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת־ קָרְבַּ֤ן יְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁸ Quibus respondit Moyses : State ut consulam quid præcipiat Dominus de vobis.

WLC ⁸ וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־ יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃

VULC ⁹ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ⁹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ¹⁰ Loquere filiis Israël : Homo, qui fuerit immundus super anima, sive in via procul in gente vestra, faciat Phase Domino

WLC ¹⁰ דַּבֵּ֛ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־ יִהְיֶֽה־ טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה׃

VULC ¹¹ in mense secundo, quartadecima die mensis ad vesperam. Cum azymis et lactucis agrestibus comedent illud :

WLC ¹¹ בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־ מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃

VULC ¹² non relinquent ex eo quippiam usque mane, et os ejus non confringent : omnem ritum Phase observabunt.

WLC ¹² לֹֽא־ יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־ בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־ ב֑וֹ כְּכָל־ חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃

VULC ¹³ Si quis autem et mundus est, et in itinere non fuit, et tamen non fecit Phase, exterminabitur anima illa de populis suis, quia sacrificium Domino non obtulit tempore suo : peccatum suum ipse portabit.

WLC ¹³ וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־ הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י ׀ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃

VULC ¹⁴ Peregrinus quoque et advena si fuerint apud vos, facient Phase Domino juxta cæremonias et justificationes ejus. Præceptum idem erit apud vos tam advenæ quam indigenæ.

WLC ¹⁴ וְכִֽי־ יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁵ Igitur die qua erectum est tabernaculum, operuit illud nubes. A vespere autem super tentorium erat quasi species ignis usque mane.

WLC ¹⁵ וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־ הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־ אֵ֖שׁ עַד־ בֹּֽקֶר׃

VULC ¹⁶ Sic fiebat jugiter : per diem operiebat illud nubes, et per noctem quasi species ignis.

WLC ¹⁶ כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־ אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

VULC ¹⁷ Cumque ablata fuisset nubes, quæ tabernaculum protegebat, tunc proficiscebantur filii Israël : et in loco ubi stetisset nubes, ibi castrametabantur.

WLC ¹⁷ וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי־ כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־ שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁸ Ad imperium Domini proficiscebantur, et ad imperium illius figebant tabernaculum. Cunctis diebus quibus stabat nubes super tabernaculum, manebant in eodem loco :

WLC ¹⁸ עַל־ פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־ יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־ הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃

VULC ¹⁹ et si evenisset ut multo tempore maneret super illud, erant filii Israël in excubiis Domini, et non proficiscebantur

WLC ¹⁹ וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־ הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃

VULC ²⁰ quot diebus fuisset nubes super tabernaculum. Ad imperium Domini erigebant tentoria, et ad imperium illius deponebant.

WLC ²⁰ וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־ הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־ פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃

VULC ²¹ Si fuisset nubes a vespere usque mane, et statim diluculo tabernaculum reliquisset, proficiscebantur : et si post diem et noctem recessisset, dissipabant tentoria.

WLC ²¹ וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־ יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־ בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃

VULC ²² Si vero biduo aut uno mense vel longiori tempore fuisset super tabernaculum, manebant filii Israël in eodem loco, et non proficiscebantur : statim autem ut recessisset, movebant castra.

WLC ²² אֽוֹ־ יֹמַ֜יִם אוֹ־ חֹ֣דֶשׁ אוֹ־ יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־ הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃

VULC ²³ Per verbum Domini figebant tentoria, et per verbum illius proficiscebantur : erantque in excubiis Domini juxta imperium ejus per manum Moysi.

WLC ²³ עַל־ פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־ מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ¹ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ² Fac tibi duas tubas argenteas ductiles, quibus convocare possis multitudinem quando movenda sunt castra.

WLC ² עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־ הַֽמַּחֲנֽוֹת׃

VULC ³ Cumque increpueris tubis, congregabitur ad te omnis turba ad ostium tabernaculi fœderis.

WLC ³ וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

VULC ⁴ Si semel clangueris, venient ad te principes, et capita multitudinis Israël.

WLC ⁴ וְאִם־ בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁵ Si autem prolixior atque concisus clangor increpuerit, movebunt castra primi qui sunt ad orientalem plagam.

WLC ⁵ וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃

VULC ⁶ In secundo autem sonitu et pari ululatu tubæ, levabunt tentoria qui habitant ad meridiem ; et juxta hunc modum reliqui facient, ululantibus tubis in profectionem.

WLC ⁶ וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Quando autem congregandus est populus, simplex tubarum clangor erit, et non concise ululabunt.

WLC ⁷ וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־ הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃

VULC ⁸ Filii autem Aaron sacerdotes clangent tubis : eritque hoc legitimum sempiternum in generationibus vestris.

WLC ⁸ וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

VULC ⁹ Si exieritis ad bellum de terra vestra contra hostes qui dimicant adversum vos, clangetis ululantibus tubis, et erit recordatio vestri coram Domino Deo vestro, ut eruamini de manibus inimicorum vestrorum.

WLC ⁹ וְכִֽי־ תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־ הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

VULC ¹⁰ Siquando habebitis epulum, et dies festos, et calendas, canetis tubis super holocaustis, et pacificis victimis, ut sint vobis in recordationem Dei vestri. Ego Dominus Deus vester.

WLC ¹⁰ וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ¹¹ Anno secundo, mense secundo, vigesima die mensis, elevata est nubes de tabernaculo fœderis :

WLC ¹¹ וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃

VULC ¹² profectique sunt filii Israël per turmas suas de deserto Sinai, et recubuit nubes in solitudine Pharan.

WLC ¹² וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃

VULC ¹³ Moveruntque castra primi juxta imperium Domini in manu Moysi.

WLC ¹³ וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ¹⁴ Filii Juda per turmas suas : quorum princeps erat Nahasson filius Aminadab.

WLC ¹⁴ וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־ יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָֽב׃

VULC ¹⁵ In tribu filiorum Issachar fuit princeps Nathanaël filius Suar.

WLC ¹⁵ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־ צוּעָֽר׃

VULC ¹⁶ In tribu Zabulon erat princeps Eliab filius Helon.

WLC ¹⁶ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֽוֹן׃

VULC ¹⁷ Depositumque est tabernaculum, quod portantes egressi sunt filii Gerson et Merari.

WLC ¹⁷ וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־ גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃

VULC ¹⁸ Profectique sunt et filii Ruben, per turmas et ordinem suum : quorum princeps erat Helisur filius Sedeur.

WLC ¹⁸ וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃

VULC ¹⁹ In tribu autem filiorum Simeon, princeps fuit Salamiel filius Surisaddai.

WLC ¹⁹ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃

VULC ²⁰ Porro in tribu Gad erat princeps Eliasaph filius Duel.

WLC ²⁰ וְעַל־ צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־ גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ דְּעוּאֵֽל׃

VULC ²¹ Profectique sunt et Caathitæ portantes sanctuarium. Tamdiu tabernaculum portabatur, donec venirent ad erectionis locum.

WLC ²¹ וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־ בֹּאָֽם׃

VULC ²² Moverunt castra et filii Ephraim per turmas suas, in quorum exercitu princeps erat Elisama filius Ammiud.

WLC ²² וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־ אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃

VULC ²³ In tribu autem filiorum Manasse princeps fuit Gamaliel filius Phadassur.

WLC ²³ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָה־ צֽוּר׃

VULC ²⁴ Et in tribu Benjamin erat dux Abidan filius Gedeonis.

WLC ²⁴ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעוֹנִֽי׃

VULC ²⁵ Novissimi castrorum omnium profecti sunt filii Dan per turmas suas, in quorum exercitu princeps fuit Ahiezer filius Ammisaddai.

WLC ²⁵ וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־ דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־ הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּישַׁדָּֽי׃

VULC ²⁶ In tribu autem filiorum Aser erat princeps Phegiel filius Ochran.

WLC ²⁶ וְעַל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־ עָכְרָֽן׃

VULC ²⁷ Et in tribu filiorum Nephthali princeps fuit Ahira filius Enan.

WLC ²⁷ וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃

VULC ²⁸ Hæc sunt castra, et profectiones filiorum Israël per turmas suas quando egrediebantur.

WLC ²⁸ אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃

VULC ²⁹ Dixitque Moyses Hobab filio Raguel Madianitæ, cognato suo : Proficiscimur ad locum quem Dominus daturus est nobis : veni nobiscum, ut benefaciamus tibi, quia Dominus bona promisit Israëli.

WLC ²⁹ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־ רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־ יְהוָ֥ה דִּבֶּר־ ט֖וֹב עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³⁰ Cui ille respondit : Non vadam tecum, sed revertar in terram meam, in qua natus sum.

WLC ³⁰ וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־ אֶל־ אַרְצִ֛י וְאֶל־ מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃

VULC ³¹ Et ille : Noli, inquit, nos relinquere : tu enim nosti in quibus locis per desertum castra ponere debeamus, et eris ductor noster.

WLC ³¹ וַיֹּ֕אמֶר אַל־ נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־ כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃

VULC ³² Cumque nobiscum veneris, quidquid optimum fuerit ex opibus, quas nobis traditurus est Dominus, dabimus tibi.

WLC ³² וְהָיָ֖ה כִּי־ תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃

VULC ³³ Profecti sunt ergo de monte Domini viam trium dierum, arcaque fœderis Domini præcedebat eos, per dies tres providens castrorum locum.

WLC ³³ וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־ יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃

VULC ³⁴ Nubes quoque Domini super eos erat per diem cum incederent.

WLC ³⁴ וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

VULC ³⁵ Cumque elevaretur arca, dicebat Moyses : Surge, Domine, et dissipentur inimici tui, et fugiant qui oderunt te, a facie tua.

WLC ³⁵ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃

VULC ³⁶ Cum autem deponeretur, aiebat : Revertere, Domine, ad multitudinem exercitus Israël.

WLC ³⁶ וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃