VULC ¹⁰ Moab lebes spei meæ :
in Idumæam extendam calceamentum meum ;
mihi alienigenæ amici facti sunt.

WLC ¹⁰ יֹ֭שְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת אֲסִירֵ֖י עֳנִ֣י וּבַרְזֶֽל׃

VULC ¹¹ Quis deducet me in civitatem munitam ?
quis deducet me usque in Idumæam ?

WLC ¹¹ כִּֽי־ הִמְר֥וּ אִמְרֵי־ אֵ֑ל וַעֲצַ֖ת עֶלְי֣וֹן נָאָֽצוּ׃

VULC ¹² nonne tu, Deus, qui repulisti nos ?
et non exibis, Deus, in virtutibus nostris ?

WLC ¹² וַיַּכְנַ֣ע בֶּעָמָ֣ל לִבָּ֑ם כָּ֝שְׁל֗וּ וְאֵ֣ין עֹזֵֽר׃

VULC ¹³ Da nobis auxilium de tribulatione,
quia vana salus hominis.

WLC ¹³ וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־ יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃

VULC ¹⁴ In Deo faciemus virtutem ;
et ipse ad nihilum deducet inimicos nostros.]

WLC ¹⁴ יֽ֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃

WLC ¹⁵ יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

WLC ¹⁶ כִּֽי־ שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃