VULC ⁷ Cadent a latere tuo mille, et decem millia a dextris tuis ;
ad te autem non appropinquabit.

WLC ⁷ כִּֽי־ כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃

VULC ⁸ Verumtamen oculis tuis considerabis,
et retributionem peccatorum videbis.

WLC ⁸ עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃

VULC ⁹ Quoniam tu es, Domine, spes mea ;
Altissimum posuisti refugium tuum.

WLC ⁹ כִּ֣י כָל־ יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־ הֶֽגֶה׃

VULC ¹⁰ Non accedet ad te malum,
et flagellum non appropinquabit tabernaculo tuo.

WLC ¹⁰ יְמֵֽי־ שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־ גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃

VULC ¹¹ Quoniam angelis suis mandavit de te,
ut custodiant te in omnibus viis tuis.

WLC ¹¹ מִֽי־ י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃