VULC ¹ Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ² Loquere filiis Israël, et dices ad eos : Ego Dominus Deus vester :

WLC ² דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ³ juxta consuetudinem terræ Ægypti, in qua habitastis, non facietis : et juxta morem regionis Chanaan, ad quam ego introducturus sum vos, non agetis, nec in legitimis eorum ambulabitis.

WLC ³ כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־ מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־ בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־ כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃

VULC ⁴ Facietis judicia mea, et præcepta mea servabitis, et ambulabitis in eis. Ego Dominus Deus vester.

WLC ⁴ אֶת־ מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־ חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ⁵ Custodite leges meas atque judicia, quæ faciens homo, vivet in eis. Ego Dominus.

WLC ⁵ וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־ חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־ מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Omnis homo ad proximam sanguinis sui non accedet, ut revelet turpitudinem ejus. Ego Dominus.

WLC ⁶ אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־ כָּל־ שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ⁷ Turpitudinem patris tui et turpitudinem matris tuæ non discooperies : mater tua est : non revelabis turpitudinem ejus.

WLC ⁷ עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

VULC ⁸ Turpitudinem uxoris patris tui non discooperies : turpitudo enim patris tui est.

WLC ⁸ עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־ אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃

VULC ⁹ Turpitudinem sororis tuæ ex patre sive ex matre, quæ domi vel foris genita est, non revelabis.

WLC ⁹ עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־ אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־ אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃

VULC ¹⁰ Turpitudinem filiæ filii tui vel neptis ex filia non revelabis : quia turpitudo tua est.

WLC ¹⁰ עֶרְוַ֤ת בַּת־ בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־ בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃

VULC ¹¹ Turpitudinem filiæ uxoris patris tui, quam peperit patri tuo, et est soror tua, non revelabis.

WLC ¹¹ עֶרְוַ֨ת בַּת־ אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

VULC ¹² Turpitudinem sororis patris tui non discooperies : quia caro est patris tui.

WLC ¹² עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־ אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃

VULC ¹³ Turpitudinem sororis matris tuæ non revelabis, eo quod caro sit matris tuæ.

WLC ¹³ עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־ אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־ שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃

VULC ¹⁴ Turpitudinem patrui tui non revelabis, nec accedes ad uxorem ejus, quæ tibi affinitate conjungitur.

WLC ¹⁴ עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־ אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־ אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃

VULC ¹⁵ Turpitudinem nurus tuæ non revelabis, quia uxor filii tui est : nec discooperies ignominiam ejus.

WLC ¹⁵ עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

VULC ¹⁶ Turpitudinem uxoris fratris tui non revelabis : quia turpitudo fratris tui est.

WLC ¹⁶ עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־ אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃

VULC ¹⁷ Turpitudinem uxoris tuæ et filiæ ejus non revelabis. Filiam filii ejus, et filiam filiæ illius non sumes, ut reveles ignominiam ejus : quia caro illius sunt, et talis coitus incestus est.

WLC ¹⁷ עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־ בַּת־ בְּנָ֞הּ וְאֶת־ בַּת־ בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא

VULC ¹⁸ Sororem uxoris tuæ in pellicatum illius non accipies, nec revelabis turpitudinem ejus adhuc illa vivente.

WLC ¹⁸ וְאִשָּׁ֥ה אֶל־ אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃

VULC ¹⁹ Ad mulierem quæ patitur menstrua non accedes, nec revelabis fœditatem ejus.

WLC ¹⁹ וְאֶל־ אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃

VULC ²⁰ Cum uxore proximi tui non coibis, nec seminis commistione maculaberis.

WLC ²⁰ וְאֶל־ אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־ תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־ בָֽהּ׃

VULC ²¹ De semine tuo non dabis ut consecretur idolo Moloch, nec pollues nomen Dei tui. Ego Dominus.

WLC ²¹ וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־ תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־ שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ²² Cum masculo non commiscearis coitu femineo, quia abominatio est.

WLC ²² וְאֶ֨ת־ זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃

VULC ²³ Cum omni pecore non coibis, nec maculaberis cum eo. Mulier non succumbet jumento, nec miscebitur ei, quia scelus est.

WLC ²³ וּבְכָל־ בְּהֵמָ֛ה לֹא־ תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־ בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־ תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃

VULC ²⁴ Nec polluamini in omnibus his quibus contaminatæ sunt universæ gentes, quas ego ejiciam ante conspectum vestrum,

WLC ²⁴ אַל־ תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־ אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־ אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־ אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃

VULC ²⁵ et quibus polluta est terra : cujus ego scelera visitabo, ut evomat habitatores suos.

WLC ²⁵ וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־ יֹשְׁבֶֽיהָ׃

VULC ²⁶ Custodite legitima mea atque judicia, et non faciatis ex omnibus abominationibus istis, tam indigena quam colonus qui peregrinantur apud vos.

WLC ²⁶ וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־ חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־ מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃

VULC ²⁷ Omnes enim execrationes istas fecerunt accolæ terræ qui fuerunt ante vos, et polluerunt eam.

WLC ²⁷ כִּ֚י אֶת־ כָּל־ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃

VULC ²⁸ Cavete ergo ne et vos similiter evomat, cum paria feceritis, sicut evomuit gentem, quæ fuit ante vos.

WLC ²⁸ וְלֹֽא־ תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־ הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃

VULC ²⁹ Omnis anima, quæ fecerit de abominationibus his quippiam, peribit de medio populi sui.

WLC ²⁹ כִּ֚י כָּל־ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

VULC ³⁰ Custodite mandata mea. Nolite facere quæ fecerunt hi qui fuerunt ante vos, et ne polluamini in eis. Ego Dominus Deus vester.

WLC ³⁰ וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־ מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ¹ Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר

VULC ² Loquere ad omnem cœtum filiorum Israël, et dices ad eos : Sancti estote, quia ego sanctus sum, Dominus Deus vester.

WLC ² דַּבֵּ֞ר אֶל־ כָּל־ עֲדַ֧ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ³ Unusquisque patrem suum, et matrem suam timeat. Sabbata mea custodite. Ego Dominus Deus vester.

WLC ³ אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־ שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ⁴ Nolite converti ad idola, nec deos conflatiles faciatis vobis. Ego Dominus Deus vester.

WLC ⁴ אַל־ תִּפְנוּ֙ אֶל־ הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ⁵ Si immolaveritis hostiam pacificorum Domino, ut sit placabilis,

WLC ⁵ וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃

VULC ⁶ eo die quo fuerit immolata, comedetis eam, et die altero : quidquid autem residuum fuerit in diem tertium, igne comburetis.

WLC ⁶ בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־ י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃

VULC ⁷ Si quis post biduum comederit ex ea, profanus erit, et impietatis reus :

WLC ⁷ וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

VULC ⁸ portabitque iniquitatem suam, quia sanctum Domini polluit, et peribit anima illa de populo suo.

WLC ⁸ וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־ אֶת־ קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃

VULC ⁹ Cumque messueris segetes terræ tuæ, non tondebis usque ad solum superficiem terræ, nec remanentes spicas colliges,

WLC ⁹ וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־ קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃

VULC ¹⁰ neque in vinea tua racemos et grana decidentia congregabis : sed pauperibus et peregrinis carpenda dimittes. Ego Dominus Deus vester.

WLC ¹⁰ וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ¹¹ Non facietis furtum. Non mentiemini, nec decipiet unusquisque proximum suum.

WLC ¹¹ לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־ תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־ תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃

VULC ¹² Non perjurabis in nomine meo, nec pollues nomen Dei tui. Ego Dominus.

WLC ¹² וְלֹֽא־ תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־ שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Non facies calumniam proximo tuo nec vi opprimes eum. Non morabitur opus mercenarii tui apud te usque mane.

WLC ¹³ לֹֽא־ תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־ רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־ תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־ בֹּֽקֶר׃

VULC ¹⁴ Non maledices surdo, nec coram cæco pones offendiculum : sed timebis Dominum Deum tuum, quia ego sum Dominus.

WLC ¹⁴ לֹא־ תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁵ Non facies quod iniquum est, nec injuste judicabis. Non consideres personam pauperis, nec honores vultum potentis. Juste judica proximo tuo.

WLC ¹⁵ לֹא־ תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־ תִשָּׂ֣א פְנֵי־ דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃

VULC ¹⁶ Non eris criminator, nec susurro in populo. Non stabis contra sanguinem proximi tui. Ego Dominus.

WLC ¹⁶ לֹא־ תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־ דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁷ Non oderis fratrem tuum in corde tuo, sed publice argue eum, ne habeas super illo peccatum.

WLC ¹⁷ לֹֽא־ תִשְׂנָ֥א אֶת־ אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־ עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־ תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃

VULC ¹⁸ Non quæras ultionem, nec memor eris injuriæ civium tuorum. Diliges amicum tuum sicut teipsum. Ego Dominus.

WLC ¹⁸ לֹֽא־ תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־ תִטֹּר֙ אֶת־ בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁹ Leges meas custodite. Jumentum tuum non facies coire cum alterius generis animantibus. Agrum tuum non seres diverso semine. Veste, quæ ex duobus texta est, non indueris.

WLC ¹⁹ אֶֽת־ חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־ תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־ תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃

VULC ²⁰ Homo, si dormierit cum muliere coitu seminis, quæ sit ancilla etiam nubilis, et tamen pretio non redempta, nec libertate donata : vapulabunt ambo, et non morientur, quia non fuit libera.

WLC ²⁰ וְ֠אִישׁ כִּֽי־ יִשְׁכַּ֨ב אֶת־ אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־ זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖ה לֹ֣א נִתַּן־ לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־ לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃

VULC ²¹ Pro delicto autem suo offeret Domino ad ostium tabernaculi testimonii arietem :

WLC ²¹ וְהֵבִ֤יא אֶת־ אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃

VULC ²² orabitque pro eo sacerdos, et pro peccato ejus coram Domino, et repropitiabitur ei, dimitteturque peccatum.

WLC ²² וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־ חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃

VULC ²³ Quando ingressi fueritis terram, et plantaveritis in ea ligna pomifera, auferetis præputia eorum : poma, quæ germinant, immunda erunt vobis, nec edetis ex eis.

WLC ²³ וְכִי־ תָבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־ עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־ פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃

VULC ²⁴ Quarto autem anno omnis fructus eorum sanctificabitur, laudabilis Domino.

WLC ²⁴ וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־ פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃

VULC ²⁵ Quinto autem anno comedetis fructus, congregantes poma, quæ proferunt. Ego Dominus Deus vester.

WLC ²⁵ וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־ פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ²⁶ Non comedetis cum sanguine. Non augurabimini, nec observabitis somnia.

WLC ²⁶ לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־ הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃

VULC ²⁷ Neque in rotundum attondebitis comam, nec radetis barbam.

WLC ²⁷ לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃

VULC ²⁸ Et super mortuo non incidetis carnem vestram, neque figuras aliquas aut stigmata facietis vobis. Ego Dominus.

WLC ²⁸ וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ²⁹ Ne prostituas filiam tuam, ne contaminetur terra et impleatur piaculo.

WLC ²⁹ אַל־ תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־ בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־ תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃

VULC ³⁰ Sabbata mea custodite, et sanctuarium meum metuite. Ego Dominus.

WLC ³⁰ אֶת־ שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ³¹ Non declinetis ad magos, nec ab ariolis aliquid sciscitemini, ut polluamini per eos. Ego Dominus Deus vester.

WLC ³¹ אַל־ תִּפְנ֤וּ אֶל־ הָאֹבֹת֙ וְאֶל־ הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־ תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ³² Coram cano capite consurge, et honora personam senis : et time Dominum Deum tuum. Ego sum Dominus.

WLC ³² מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ³³ Si habitaverit advena in terra vestra, et moratus fuerit inter vos, non exprobretis ei :

WLC ³³ וְכִֽי־ יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃

VULC ³⁴ sed sit inter vos quasi indigena, et diligetis eum quasi vosmetipsos : fuistis enim et vos advenæ in terra Ægypti. Ego Dominus Deus vester.

WLC ³⁴ כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־ גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

VULC ³⁵ Nolite facere iniquum aliquid in judicio, in regula, in pondere, in mensura.

WLC ³⁵ לֹא־ תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃

VULC ³⁶ Statera justa, et æqua sint pondera, justus modius, æquusque sextarius. Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti.

WLC ³⁶ מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־ צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ³⁷ Custodite omnia præcepta mea, et universa judicia, et facite ea. Ego Dominus.

WLC ³⁷ וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־ כָּל־ חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־ כָּל־ מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃