VULC ¹ [Audite verbum Domini, filii Israël,
quia judicium Domino cum habitatoribus terræ :
non est enim veritas, et non est misericordia,
et non est scientia Dei in terra.

WLC ¹ שִׁמְע֥וּ דְבַר־ יְהוָ֖ה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־ יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֠י אֵין־ אֱמֶ֧ת וְֽאֵין־ חֶ֛סֶד וְאֵֽין־ דַּ֥עַת אֱלֹהִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃

VULC ² Maledictum, et mendacium,
et homicidium, et furtum, et adulterium inundaverunt,
et sanguis sanguinem tetigit.

WLC ² אָלֹ֣ה וְכַחֵ֔שׁ וְרָצֹ֥חַ וְגָנֹ֖ב וְנָאֹ֑ף פָּרָ֕צוּ וְדָמִ֥ים בְּדָמִ֖ים נָגָֽעוּ׃

VULC ³ Propter hoc lugebit terra,
et infirmabitur omnis qui habitat in ea,
in bestia agri, et in volucre cæli ;
sed et pisces maris congregabuntur.

WLC ³ עַל־ כֵּ֣ן ׀ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֗רֶץ וְאֻמְלַל֙ כָּל־ יוֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ בְּחַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וּבְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְגַם־ דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם יֵאָסֵֽפוּ׃

VULC ⁴ Verumtamen unusquisque non judicet,
et non arguatur vir :
populus enim tuus sicut hi qui contradicunt sacerdoti.

WLC ⁴ אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־ יָרֵ֖ב וְאַל־ יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃

VULC ⁵ Et corrues hodie,
et corruet etiam propheta tecum.
Nocte tacere feci matrem tuam.

WLC ⁵ וְכָשַׁלְתָּ֣ הַיּ֔וֹם וְכָשַׁ֧ל גַּם־ נָבִ֛יא עִמְּךָ֖ לָ֑יְלָה וְדָמִ֖יתִי אִמֶּֽךָ׃

VULC ⁶ Conticuit populus meus,
eo quod non habuerit scientiam :
quia tu scientiam repulisti,
repellam te, ne sacerdotio fungaris mihi ;
et oblita es legis Dei tui,
obliviscar filiorum tuorum et ego.

WLC ⁶ נִדְמ֥וּ עַמִּ֖י מִבְּלִ֣י הַדָּ֑עַת כִּֽי־ אַתָּ֞ה הַדַּ֣עַת מָאַ֗סְתָּ וְאֶמְאָֽסְאךָ֙ מִכַּהֵ֣ן לִ֔י וַתִּשְׁכַּח֙ תּוֹרַ֣ת אֱלֹהֶ֔יךָ אֶשְׁכַּ֥ח בָּנֶ֖יךָ גַּם־ אָֽנִי׃

VULC ⁷ Secundum multitudinem eorum sic peccaverunt mihi :
gloriam eorum in ignominiam commutabo.

WLC ⁷ כְּרֻבָּ֖ם כֵּ֣ן חָֽטְאוּ־ לִ֑י כְּבוֹדָ֖ם בְּקָל֥וֹן אָמִֽיר׃

VULC ⁸ Peccata populi mei comedent,
et ad iniquitatem eorum sublevabunt animas eorum.

WLC ⁸ חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־ עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ⁹ Et erit sicut populus, sic sacerdos ;
et visitabo super eum vias ejus,
et cogitationes ejus reddam ei.

WLC ⁹ וְהָיָ֥ה כָעָ֖ם כַּכֹּהֵ֑ן וּפָקַדְתִּ֤י עָלָיו֙ דְּרָכָ֔יו וּמַעֲלָלָ֖יו אָשִׁ֥יב לֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Et comedent, et non saturabuntur ;
fornicati sunt, et non cessaverunt :
quoniam Dominum dereliquerunt in non custodiendo.

WLC ¹⁰ וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־ אֶת־ יְהוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃

VULC ¹¹ Fornicatio, et vinum, et ebrietas auferunt cor.

WLC ¹¹ זְנ֛וּת וְיַ֥יִן וְתִיר֖וֹשׁ יִֽקַּֽח־ לֵֽב׃

VULC ¹² Populus meus in ligno suo interrogavit,
et baculus ejus annuntiavit ei ;
spiritus enim fornicationum decepit eos,
et fornicati sunt a Deo suo.

WLC ¹² עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

VULC ¹³ Super capita montium sacrificabant,
et super colles accendebant thymiama ;
subtus quercum, et populum, et terebinthum,
quia bona erat umbra ejus ;
ideo fornicabuntur filiæ vestræ,
et sponsæ vestræ adulteræ erunt.

WLC ¹³ עַל־ רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־ הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־ כֵּ֗ן תִּזְנֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה׃

VULC ¹⁴ Non visitabo super filias vestras cum fuerint fornicatæ,
et super sponsas vestras cum adulteraverint,
quoniam ipsi cum meretricibus conversabantur,
et cum effeminatis sacrificabant ;
et populus non intelligens vapulabit.

WLC ¹⁴ לֹֽא־ אֶפְק֨וֹד עַל־ בְּנוֹתֵיכֶ֜ם כִּ֣י תִזְנֶ֗ינָה וְעַל־ כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙ כִּ֣י תְנָאַ֔פְנָה כִּי־ הֵם֙ עִם־ הַזֹּנ֣וֹת יְפָרֵ֔דוּ וְעִם־ הַקְּדֵשׁ֖וֹת יְזַבֵּ֑חוּ וְעָ֥ם לֹֽא־ יָבִ֖ין יִלָּבֵֽט׃

VULC ¹⁵ Si fornicaris tu, Israël,
non delinquat saltem Juda ;
et nolite ingredi in Galgala,
et ne ascenderitis in Bethaven,
neque juraveritis : Vivit Dominus !

WLC ¹⁵ אִם־ זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־ יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־ תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־ תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־ תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁶ Quoniam sicut vacca lasciviens declinavit Israël ;
nunc pascet eos Dominus, quasi agnum in latitudine.

WLC ¹⁶ כִּ֚י כְּפָרָ֣ה סֹֽרֵרָ֔ה סָרַ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ יִרְעֵ֣ם יְהוָ֔ה כְּכֶ֖בֶשׂ בַּמֶּרְחָֽב׃

VULC ¹⁷ Particeps idolorum Ephraim : dimitte eum.

WLC ¹⁷ חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־ לֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Separatum est convivium eorum ;
fornicatione fornicati sunt :
dilexerunt afferre ignominiam protectores ejus.

WLC ¹⁸ סָ֖ר סָבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃

VULC ¹⁹ Ligavit eum spiritus in alis suis,
et confundentur a sacrificiis suis.]

WLC ¹⁹ צָרַ֥ר ר֛וּחַ אוֹתָ֖הּ בִּכְנָפֶ֑יהָ וְיֵבֹ֖שׁוּ מִזִּבְחוֹתָֽם

VULC ¹ [Audite hoc, sacerdotes,
et attendite, domus Israël,
et domus regis, auscultate :
quia vobis judicium est,
quoniam laqueus facti estis speculationi,
et rete expansum super Thabor.

WLC ¹ שִׁמְעוּ־ זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־ פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־ תָּבֽוֹר׃

VULC ² Et victimas declinastis in profundum ;
et ego eruditor omnium eorum.

WLC ² וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃

VULC ³ Ego scio Ephraim,
et Israël non est absconditus a me :
quia nunc fornicatus est Ephraim ;
contaminatus est Israël.

WLC ³ אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־ נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Non dabunt cogitationes suas ut revertantur ad Deum suum,
quia spiritus fornicationum in medio eorum,
et Dominum non cognoverunt.

WLC ⁴ לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־ אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־ יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

VULC ⁵ Et respondebit arrogantia Israël in facie ejus,
et Israël et Ephraim ruent in iniquitate sua :
ruet etiam Judas cum eis.

WLC ⁵ וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־ יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃

VULC ⁶ In gregibus suis et in armentis suis vadent ad quærendum Dominum,
et non invenient :
ablatus est ab eis.

WLC ⁶ בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃

VULC ⁷ In Dominum prævaricati sunt,
quia filios alienos genuerunt :
nunc devorabit eos mensis, cum partibus suis.

WLC ⁷ בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־ בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־ חֶלְקֵיהֶֽם׃

VULC ⁸ Clangite buccina in Gabaa,
tuba in Rama ;
ululate in Bethaven,
post tergum tuum, Benjamin.

WLC ⁸ תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃

VULC ⁹ Ephraim in desolatione erit in die correptionis ;
in tribubus Israël ostendi fidem.

WLC ⁹ אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃

VULC ¹⁰ Facti sunt principes Juda quasi assumentes terminum ;
super eos effundam quasi aquam iram meam.

WLC ¹⁰ הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃

VULC ¹¹ Calumniam patiens est Ephraim, fractus judicio,
quoniam cœpit abire post sordes.

WLC ¹¹ עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־ צָֽו׃

VULC ¹² Et ego quasi tinea Ephraim,
et quasi putredo domui Juda.

WLC ¹² וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃

VULC ¹³ Et vidit Ephraim languorem suum,
et Juda vinculum suum ;
et abiit Ephraim ad Assur,
et misit ad regem ultorem :
et ipse non poterit sanare vos,
nec solvere poterit a vobis vinculum.

WLC ¹³ וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־ חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־ מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־ אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־ מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־ יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃

VULC ¹⁴ Quoniam ego quasi leæna Ephraim,
et quasi catulus leonis domui Juda.
Ego, ego capiam, et vadam ;
tollam, et non est qui eruat.

WLC ¹⁴ כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃

VULC ¹⁵ Vadens revertar ad locum meum,
donec deficiatis, et quæratis faciem meam.]

WLC ¹⁵ אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־ יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃

VULC ¹ [In tribulatione sua mane consurgent ad me :
Venite, et revertamur ad Dominum,

WLC ¹ לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־ יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃

VULC ² quia ipse cepit, et sanabit nos ;
percutiet, et curabit nos.

WLC ² יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃

VULC ³ Vivificabit nos post duos dies ;
in die tertia suscitabit nos,
et vivemus in conspectu ejus.
Sciemus, sequemurque ut cognoscamus Dominum :
quasi diluculum præparatus est egressus ejus,
et veniet quasi imber nobis temporaneus et serotinus terræ.

WLC ³ וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־ יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Quid faciam tibi, Ephraim ?
quid faciam tibi, Juda ?
misericordia vestra quasi nubes matutina,
et quasi ros mane pertransiens.

WLC ⁴ מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־ לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־ לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־ בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃

VULC ⁵ Propter hoc dolavi in prophetis ;
occidi eos in verbis oris mei :
et judicia tua quasi lux egredientur.

WLC ⁵ עַל־ כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־ פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃

VULC ⁶ Quia misericordiam volui, et non sacrificium ;
et scientiam Dei plus quam holocausta.

WLC ⁶ כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־ זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃

VULC ⁷ Ipsi autem sicut Adam transgressi sunt pactum :
ibi prævaricati sunt in me.

WLC ⁷ וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃

VULC ⁸ Galaad civitas operantium idolum,
supplantata sanguine.

WLC ⁸ גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃

VULC ⁹ Et quasi fauces virorum latronum,
particeps sacerdotum, in via interficientium pergentes de Sichem :
quia scelus operati sunt.

WLC ⁹ וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־ שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃

VULC ¹⁰ In domo Israël vidi horrendum :
ibi fornicationes Ephraim,
contaminatus est Israël.

WLC ¹⁰ בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹¹ Sed et Juda, pone messem tibi,
cum convertero captivitatem populi mei.]

WLC ¹¹ גַּם־ יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃