VULC ¹ [Noli lætari, Israël ;
noli exsultare sicut populi :
quia fornicatus es a Deo tuo ;
dilexisti mercedem super omnes areas tritici.

WLC ¹ אַל־ תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־ גִּיל֙ כָּֽעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־ גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן׃

VULC ² Area et torcular non pascet eos,
et vinum mentietur eis :

WLC ² גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ׃

VULC ³ non habitabunt in terra Domini.
Reversus est Ephraim in Ægyptum,
et in Assyriis pollutum comedit.

WLC ³ לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃

VULC ⁴ Non libabunt Domino vinum,
et non placebunt ei.
Sacrificia eorum quasi panis lugentium ;
omnes qui comedent eum, contaminabuntur :
quia panis eorum animæ ipsorum :
non intrabit in domum Domini.

WLC ⁴ לֹא־ יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֮ וְלֹ֣א יֶֽעֶרְבוּ־ לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־ אֹכְלָ֖יו יִטַמָּ֑אוּ כִּֽי־ לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

VULC ⁵ Quid facietis in die solemni,
in die festivitatis Domini ?

WLC ⁵ מַֽה־ תַּעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־ יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Ecce enim profecti sunt a vastitate :
Ægyptus congregabit eos ;
Memphis sepeliet eos :
desiderabile argentum eorum urtica hæreditabit,
lappa in tabernaculis eorum.

WLC ⁶ כִּֽי־ הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Venerunt dies visitationis,
venerunt dies retributionis.
Scitote, Israël,
stultum prophetam,
insanum virum spiritualem,
propter multitudinem iniquitatis tuæ,
et multitudinem amentiæ.

WLC ⁷ בָּ֣אוּ ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּ֚אוּ יְמֵ֣י הַשִׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה׃

VULC ⁸ Speculator Ephraim cum Deo meo,
propheta laqueus ruinæ factus est super omnes vias ejus ;
insania in domo Dei ejus.

WLC ⁸ צֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־ אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ עַל־ כָּל־ דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃

VULC ⁹ Profunde peccaverunt, sicut in diebus Gabaa.
Recordabitur iniquitatis eorum,
et visitabit peccata eorum.

WLC ⁹ הֶעְמִֽיקוּ־ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם׃

VULC ¹⁰ Quasi uvas in deserto inveni Israël,
quasi prima poma ficulneæ in cacumine ejus vidi patres eorum :
ipsi autem intraverunt ad Beelphegor,
et abalienati sunt in confusionem,
et facti sunt abominabiles sicut ea quæ dilexerunt.

WLC ¹⁰ כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־ פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם׃

VULC ¹¹ Ephraim quasi avis avolavit ;
gloria eorum a partu, et ab utero, et a conceptu.

WLC ¹¹ אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן׃

VULC ¹² Quod etsi enutrierint filios suos,
absque liberis eos faciam in hominibus ;
sed et væ eis cum recessero ab eis !

WLC ¹² כִּ֤י אִם־ יְגַדְּלוּ֙ אֶת־ בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־ גַם־ א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם׃

VULC ¹³ Ephraim, ut vidi, Tyrus erat fundata in pulchritudine ;
et Ephraim educet ad interfectorem filios suos.

WLC ¹³ אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־ רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־ הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו׃

VULC ¹⁴ Da eis, Domine. Quid dabis eis ?
da eis vulvam sine liberis, et ubera arentia.

WLC ¹⁴ תֵּן־ לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־ תִּתֵּ֑ן תֵּן־ לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃

VULC ¹⁵ Omnes nequitiæ eorum in Galgal,
quia ibi exosos habui eos.
Propter malitiam adinventionum eorum,
de domo mea ejiciam eos ;
non addam ut diligam eos :
omnes principes eorum recedentes.

WLC ¹⁵ כָּל־ רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּֽי־ שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַ֚ל רֹ֣עַ מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־ שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרְרִֽים׃

VULC ¹⁶ Percussus est Ephraim ;
radix eorum exsiccata est :
fructum nequaquam facient,
quod etsi genuerint,
interficiam amantissima uteri eorum.

WLC ¹⁶ הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י יַעֲשׂ֑וּן גַּ֚ם כִּ֣י יֵֽלֵד֔וּן וְהֵמַתִּ֖י מַחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם׃

VULC ¹⁷ Abjiciet eos Deus meus, quia non audierunt eum,
et erunt vagi in nationibus.]

WLC ¹⁷ יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִהְי֥וּ נֹדְדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם׃

VULC ¹ [Vitis frondosa Israël,
fructus adæquatus est ei :
secundum multitudinem fructus sui multiplicavit altaria,
juxta ubertatem terræ suæ exuberavit simulacris.

WLC ¹ גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־ לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃

VULC ² Divisum est cor eorum, nunc interibunt ;
ipse confringet simulacra eorum,
depopulabitur aras eorum.

WLC ² חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם׃

VULC ³ Quia nunc dicent : Non est rex nobis,
non enim timemus Dominum ;
et rex quid faciet nobis ?

WLC ³ כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֙אנוּ֙ אֶת־ יְהֹוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־ יַּֽעֲשֶׂה־ לָּֽנוּ׃

VULC ⁴ Loquimini verba visionis inutilis, et ferietis fœdus ;
et germinabit quasi amaritudo judicium super sulcos agri.

WLC ⁴ דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃

VULC ⁵ Vaccas Bethaven coluerunt habitatores Samariæ ;
quia luxit super eum populus ejus,
et æditui ejus super eum exsultaverunt
in gloria ejus, quia migravit ab eo.

WLC ⁵ לְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְר֑וֹן כִּי־ אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־ כְּבוֹד֖וֹ כִּֽי־ גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁶ Siquidem et ipse in Assur delatus est,
munus regi ultori.
Confusio Ephraim capiet,
et confundetur Israël in voluntate sua.

WLC ⁶ גַּם־ אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֽוֹ׃

VULC ⁷ Transire fecit Samaria regem suum
quasi spumam super faciem aquæ.

WLC ⁷ נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־ פְּנֵי־ מָֽיִם׃

VULC ⁸ Et disperdentur excelsa idoli, peccatum Israël ;
lappa et tribulus ascendet super aras eorum :
et dicent montibus : Operite nos,
et collibus : Cadite super nos.

WLC ⁸ וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־ מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ׃

VULC ⁹ Ex diebus Gabaa peccavit Israël ;
ibi steterunt.
Non comprehendet eos in Gabaa
prælium super filios iniquitatis.

WLC ⁹ מִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹֽא־ תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־ בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה׃

VULC ¹⁰ Juxta desiderium meum corripiam eos :
congregabuntur super eos populi,
cum corripientur propter duas iniquitates suas.

WLC ¹⁰ בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י

VULC ¹¹ Ephraim vitula docta diligere trituram,
et ego transivi super pulchritudinem colli ejus :
ascendam super Ephraim,
arabit Judas ;
confringet sibi sulcos Jacob.

WLC ¹¹ וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ ל֖וֹ יַעֲקֹֽב׃

VULC ¹² Seminate vobis in justitia,
et metite in ore misericordiæ.
Innovate vobis novale ;
tempus autem requirendi Dominum,
cum venerit qui docebit vos justitiam.

WLC ¹² זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־ חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־ יְהוָ֔ה עַד־ יָב֕וֹא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם׃

VULC ¹³ Arastis impietatem,
iniquitatem messuistis :
comedistis frugem mendacii,
quia confisus es in viis tuis,
in multitudine fortium tuorum.

WLC ¹³ חֲרַשְׁתֶּם־ רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־ כָ֑חַשׁ כִּֽי־ בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ׃

VULC ¹⁴ Consurget tumultus in populo tuo ;
et omnes munitiones tuæ vastabuntur,
sicut vastatus est Salmana a domo ejus qui judicavit Baal
in die prælii, matre super filios allisa.

WLC ¹⁴ וְקָ֣אם שָׁאוֹן֮ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־ מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־ בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה׃

VULC ¹⁵ Sic fecit vobis Bethel,
a facie malitiæ nequitiarum vestrarum.]

WLC ¹⁵ כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹ [Sicut mane transiit, pertransiit rex Israël.
Quia puer Israël, et dilexi eum ;
et ex Ægypto vocavi filium meum.

WLC ¹ כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃

VULC ² Vocaverunt eos, sic abierunt a facie eorum ;
Baalim immolabant, et simulacris sacrificabant.

WLC ² קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃

VULC ³ Et ego quasi nutritius Ephraim :
portabam eos in brachiis meis,
et nescierunt quod curarem eos.

WLC ³ וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־ זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃

VULC ⁴ In funiculis Adam traham eos,
in vinculis caritatis ;
et ero eis quasi exaltans jugum super maxillas eorum,
et declinavi ad eum ut vesceretur.

WLC ⁴ בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃

VULC ⁵ Non revertetur in terram Ægypti, et Assur ipse rex ejus,
quoniam noluerunt converti.

WLC ⁵ לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃

VULC ⁶ Cœpit gladius in civitatibus ejus,
et consumet electos ejus,
et comedet capita eorum.

WLC ⁶ וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Et populus meus pendebit ad reditum meum ;
jugum autem imponetur eis simul, quod non auferetur.

WLC ⁷ וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־ עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃

VULC ⁸ Quomodo dabo te, Ephraim ?
protegam te, Israël ?
Quomodo dabo te sicut Adama,
ponam te ut Seboim ?
Conversum est in me cor meum,
pariter conturbata est pœnitudo mea.

WLC ⁸ אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃

VULC ⁹ Non faciam furorem iræ meæ ;
non convertar ut disperdam Ephraim,
quoniam Deus ego, et non homo ;
in medio tui sanctus,
et non ingrediar civitatem.

WLC ⁹ לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־ אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃

VULC ¹⁰ Post Dominum ambulabunt ;
quasi leo rugiet,
quia ipse rugiet,
et formidabunt filii maris.

WLC ¹⁰ אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃

VULC ¹¹ Et avolabunt quasi avis ex Ægypto,
et quasi columba de terra Assyriorum :
et collocabo eos in domibus suis, dicit Dominus.]

WLC ¹¹ יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־ בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹² [Circumdedit me in negatione Ephraim,
et in dolo domus Israël ;
Judas autem testis descendit cum Deo,
et cum sanctis fidelis.]

VULC ¹ [Ephraim pascit ventum,
et sequitur æstum ;
tota die mendacium et vastitatem multiplicat :
et fœdus cum Assyriis iniit,
et oleum in Ægyptum ferebat.

WLC ¹ סְבָבֻ֤נִי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־ אֵ֔ל וְעִם־ קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃

VULC ² Judicium ergo Domini cum Juda,
et visitatio super Jacob :
juxta vias ejus, et juxta adinventiones ejus reddet ei.

WLC ² אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־ הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־ אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃

VULC ³ In utero supplantavit fratrem suum,
et in fortitudine sua directus est cum angelo.

WLC ³ וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־ יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־ יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃

VULC ⁴ Et invaluit ad angelum, et confortatus est ;
flevit, et rogavit eum.
In Bethel invenit eum,
et ibi locutus est nobiscum.

WLC ⁴ בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־ אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־ אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁵ Et Dominus Deus exercituum,
Dominus memoriale ejus.

WLC ⁵ וָיָּ֤שַׂר אֶל־ מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ ל֑וֹ בֵּֽית־ אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃

VULC ⁶ Et tu ad Deum tuum converteris ;
misericordiam et judicium custodi,
et spera in Deo tuo semper.

WLC ⁶ וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃

VULC ⁷ Chanaan, in manu ejus statera dolosa,
calumniam dilexit.

WLC ⁷ וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־ אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃

VULC ⁸ Et dixit Ephraim : Verumtamen dives effectus sum ;
inveni idolum mihi :
omnes labores mei non invenient mihi iniquitatem quam peccavi.

WLC ⁸ כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃

VULC ⁹ Et ego Dominus Deus tuus ex terra Ægypti :
adhuc sedere te faciam in tabernaculis, sicut in diebus festivitatis.

WLC ⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־ יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־ לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־ חֵֽטְא׃

VULC ¹⁰ Et locutus sum super prophetas,
et ego visionem multiplicavi,
et in manu prophetarum assimilatus sum.

WLC ¹⁰ וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃

VULC ¹¹ Si Galaad idolum, ergo frustra erant in Galgal bobus immolantes ;
nam et altaria eorum quasi acervi super sulcos agri.

WLC ¹¹ וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־ הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃

VULC ¹² Fugit Jacob in regionem Syriæ,
et servivit Israël in uxorem,
et in uxorem servavit.

WLC ¹² אִם־ גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־ שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃

VULC ¹³ In propheta autem eduxit Dominus Israël de Ægypto,
et in propheta servatus est.

WLC ¹³ וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃

VULC ¹⁴ Ad iracundiam me provocavit Ephraim in amaritudinibus suis :
et sanguis ejus super eum veniet,
et opprobrium ejus restituet ei Dominus suus.]

WLC ¹⁴ וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃

WLC ¹⁵ הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃