VULC ¹ [Audite verbum Domini, filii Israël,
quia judicium Domino cum habitatoribus terræ :
non est enim veritas, et non est misericordia,
et non est scientia Dei in terra.

WLC ¹ שִׁמְע֥וּ דְבַר־ יְהוָ֖ה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־ יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֠י אֵין־ אֱמֶ֧ת וְֽאֵין־ חֶ֛סֶד וְאֵֽין־ דַּ֥עַת אֱלֹהִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃

VULC ² Maledictum, et mendacium,
et homicidium, et furtum, et adulterium inundaverunt,
et sanguis sanguinem tetigit.

WLC ² אָלֹ֣ה וְכַחֵ֔שׁ וְרָצֹ֥חַ וְגָנֹ֖ב וְנָאֹ֑ף פָּרָ֕צוּ וְדָמִ֥ים בְּדָמִ֖ים נָגָֽעוּ׃

VULC ³ Propter hoc lugebit terra,
et infirmabitur omnis qui habitat in ea,
in bestia agri, et in volucre cæli ;
sed et pisces maris congregabuntur.

WLC ³ עַל־ כֵּ֣ן ׀ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֗רֶץ וְאֻמְלַל֙ כָּל־ יוֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ בְּחַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וּבְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְגַם־ דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם יֵאָסֵֽפוּ׃

VULC ⁴ Verumtamen unusquisque non judicet,
et non arguatur vir :
populus enim tuus sicut hi qui contradicunt sacerdoti.

WLC ⁴ אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־ יָרֵ֖ב וְאַל־ יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃

VULC ⁵ Et corrues hodie,
et corruet etiam propheta tecum.
Nocte tacere feci matrem tuam.

WLC ⁵ וְכָשַׁלְתָּ֣ הַיּ֔וֹם וְכָשַׁ֧ל גַּם־ נָבִ֛יא עִמְּךָ֖ לָ֑יְלָה וְדָמִ֖יתִי אִמֶּֽךָ׃

VULC ⁶ Conticuit populus meus,
eo quod non habuerit scientiam :
quia tu scientiam repulisti,
repellam te, ne sacerdotio fungaris mihi ;
et oblita es legis Dei tui,
obliviscar filiorum tuorum et ego.

WLC ⁶ נִדְמ֥וּ עַמִּ֖י מִבְּלִ֣י הַדָּ֑עַת כִּֽי־ אַתָּ֞ה הַדַּ֣עַת מָאַ֗סְתָּ וְאֶמְאָֽסְאךָ֙ מִכַּהֵ֣ן לִ֔י וַתִּשְׁכַּח֙ תּוֹרַ֣ת אֱלֹהֶ֔יךָ אֶשְׁכַּ֥ח בָּנֶ֖יךָ גַּם־ אָֽנִי׃

VULC ⁷ Secundum multitudinem eorum sic peccaverunt mihi :
gloriam eorum in ignominiam commutabo.

WLC ⁷ כְּרֻבָּ֖ם כֵּ֣ן חָֽטְאוּ־ לִ֑י כְּבוֹדָ֖ם בְּקָל֥וֹן אָמִֽיר׃

VULC ⁸ Peccata populi mei comedent,
et ad iniquitatem eorum sublevabunt animas eorum.

WLC ⁸ חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־ עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ⁹ Et erit sicut populus, sic sacerdos ;
et visitabo super eum vias ejus,
et cogitationes ejus reddam ei.

WLC ⁹ וְהָיָ֥ה כָעָ֖ם כַּכֹּהֵ֑ן וּפָקַדְתִּ֤י עָלָיו֙ דְּרָכָ֔יו וּמַעֲלָלָ֖יו אָשִׁ֥יב לֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Et comedent, et non saturabuntur ;
fornicati sunt, et non cessaverunt :
quoniam Dominum dereliquerunt in non custodiendo.

WLC ¹⁰ וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־ אֶת־ יְהוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃

VULC ¹¹ Fornicatio, et vinum, et ebrietas auferunt cor.

WLC ¹¹ זְנ֛וּת וְיַ֥יִן וְתִיר֖וֹשׁ יִֽקַּֽח־ לֵֽב׃

VULC ¹² Populus meus in ligno suo interrogavit,
et baculus ejus annuntiavit ei ;
spiritus enim fornicationum decepit eos,
et fornicati sunt a Deo suo.

WLC ¹² עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

VULC ¹³ Super capita montium sacrificabant,
et super colles accendebant thymiama ;
subtus quercum, et populum, et terebinthum,
quia bona erat umbra ejus ;
ideo fornicabuntur filiæ vestræ,
et sponsæ vestræ adulteræ erunt.

WLC ¹³ עַל־ רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־ הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־ כֵּ֗ן תִּזְנֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה׃

VULC ¹⁴ Non visitabo super filias vestras cum fuerint fornicatæ,
et super sponsas vestras cum adulteraverint,
quoniam ipsi cum meretricibus conversabantur,
et cum effeminatis sacrificabant ;
et populus non intelligens vapulabit.

WLC ¹⁴ לֹֽא־ אֶפְק֨וֹד עַל־ בְּנוֹתֵיכֶ֜ם כִּ֣י תִזְנֶ֗ינָה וְעַל־ כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙ כִּ֣י תְנָאַ֔פְנָה כִּי־ הֵם֙ עִם־ הַזֹּנ֣וֹת יְפָרֵ֔דוּ וְעִם־ הַקְּדֵשׁ֖וֹת יְזַבֵּ֑חוּ וְעָ֥ם לֹֽא־ יָבִ֖ין יִלָּבֵֽט׃

VULC ¹⁵ Si fornicaris tu, Israël,
non delinquat saltem Juda ;
et nolite ingredi in Galgala,
et ne ascenderitis in Bethaven,
neque juraveritis : Vivit Dominus !

WLC ¹⁵ אִם־ זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־ יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־ תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־ תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־ תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־ יְהוָֽה׃

VULC ¹⁶ Quoniam sicut vacca lasciviens declinavit Israël ;
nunc pascet eos Dominus, quasi agnum in latitudine.

WLC ¹⁶ כִּ֚י כְּפָרָ֣ה סֹֽרֵרָ֔ה סָרַ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ יִרְעֵ֣ם יְהוָ֔ה כְּכֶ֖בֶשׂ בַּמֶּרְחָֽב׃

VULC ¹⁷ Particeps idolorum Ephraim : dimitte eum.

WLC ¹⁷ חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־ לֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Separatum est convivium eorum ;
fornicatione fornicati sunt :
dilexerunt afferre ignominiam protectores ejus.

WLC ¹⁸ סָ֖ר סָבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃

VULC ¹⁹ Ligavit eum spiritus in alis suis,
et confundentur a sacrificiis suis.]

WLC ¹⁹ צָרַ֥ר ר֛וּחַ אוֹתָ֖הּ בִּכְנָפֶ֑יהָ וְיֵבֹ֖שׁוּ מִזִּבְחוֹתָֽם

VULC ¹ [Audite hoc, sacerdotes,
et attendite, domus Israël,
et domus regis, auscultate :
quia vobis judicium est,
quoniam laqueus facti estis speculationi,
et rete expansum super Thabor.

WLC ¹ שִׁמְעוּ־ זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־ פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־ תָּבֽוֹר׃

VULC ² Et victimas declinastis in profundum ;
et ego eruditor omnium eorum.

WLC ² וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃

VULC ³ Ego scio Ephraim,
et Israël non est absconditus a me :
quia nunc fornicatus est Ephraim ;
contaminatus est Israël.

WLC ³ אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־ נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Non dabunt cogitationes suas ut revertantur ad Deum suum,
quia spiritus fornicationum in medio eorum,
et Dominum non cognoverunt.

WLC ⁴ לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־ אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־ יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

VULC ⁵ Et respondebit arrogantia Israël in facie ejus,
et Israël et Ephraim ruent in iniquitate sua :
ruet etiam Judas cum eis.

WLC ⁵ וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־ יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃

VULC ⁶ In gregibus suis et in armentis suis vadent ad quærendum Dominum,
et non invenient :
ablatus est ab eis.

WLC ⁶ בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃

VULC ⁷ In Dominum prævaricati sunt,
quia filios alienos genuerunt :
nunc devorabit eos mensis, cum partibus suis.

WLC ⁷ בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־ בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־ חֶלְקֵיהֶֽם׃

VULC ⁸ Clangite buccina in Gabaa,
tuba in Rama ;
ululate in Bethaven,
post tergum tuum, Benjamin.

WLC ⁸ תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃

VULC ⁹ Ephraim in desolatione erit in die correptionis ;
in tribubus Israël ostendi fidem.

WLC ⁹ אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃

VULC ¹⁰ Facti sunt principes Juda quasi assumentes terminum ;
super eos effundam quasi aquam iram meam.

WLC ¹⁰ הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃

VULC ¹¹ Calumniam patiens est Ephraim, fractus judicio,
quoniam cœpit abire post sordes.

WLC ¹¹ עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־ צָֽו׃

VULC ¹² Et ego quasi tinea Ephraim,
et quasi putredo domui Juda.

WLC ¹² וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃

VULC ¹³ Et vidit Ephraim languorem suum,
et Juda vinculum suum ;
et abiit Ephraim ad Assur,
et misit ad regem ultorem :
et ipse non poterit sanare vos,
nec solvere poterit a vobis vinculum.

WLC ¹³ וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־ חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־ מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־ אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־ מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־ יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃

VULC ¹⁴ Quoniam ego quasi leæna Ephraim,
et quasi catulus leonis domui Juda.
Ego, ego capiam, et vadam ;
tollam, et non est qui eruat.

WLC ¹⁴ כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃

VULC ¹⁵ Vadens revertar ad locum meum,
donec deficiatis, et quæratis faciem meam.]

WLC ¹⁵ אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־ יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃

VULC ¹ [In tribulatione sua mane consurgent ad me :
Venite, et revertamur ad Dominum,

WLC ¹ לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־ יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃

VULC ² quia ipse cepit, et sanabit nos ;
percutiet, et curabit nos.

WLC ² יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃

VULC ³ Vivificabit nos post duos dies ;
in die tertia suscitabit nos,
et vivemus in conspectu ejus.
Sciemus, sequemurque ut cognoscamus Dominum :
quasi diluculum præparatus est egressus ejus,
et veniet quasi imber nobis temporaneus et serotinus terræ.

WLC ³ וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־ יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Quid faciam tibi, Ephraim ?
quid faciam tibi, Juda ?
misericordia vestra quasi nubes matutina,
et quasi ros mane pertransiens.

WLC ⁴ מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־ לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־ לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־ בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃

VULC ⁵ Propter hoc dolavi in prophetis ;
occidi eos in verbis oris mei :
et judicia tua quasi lux egredientur.

WLC ⁵ עַל־ כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־ פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃

VULC ⁶ Quia misericordiam volui, et non sacrificium ;
et scientiam Dei plus quam holocausta.

WLC ⁶ כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־ זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃

VULC ⁷ Ipsi autem sicut Adam transgressi sunt pactum :
ibi prævaricati sunt in me.

WLC ⁷ וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃

VULC ⁸ Galaad civitas operantium idolum,
supplantata sanguine.

WLC ⁸ גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃

VULC ⁹ Et quasi fauces virorum latronum,
particeps sacerdotum, in via interficientium pergentes de Sichem :
quia scelus operati sunt.

WLC ⁹ וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־ שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃

VULC ¹⁰ In domo Israël vidi horrendum :
ibi fornicationes Ephraim,
contaminatus est Israël.

WLC ¹⁰ בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹¹ Sed et Juda, pone messem tibi,
cum convertero captivitatem populi mei.]

WLC ¹¹ גַּם־ יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃

VULC ¹ [Cum sanare vellem Israël,
revelata est iniquitas Ephraim,
et malitia Samariæ,
quia operati sunt mendacium ;
et fur ingressus est spolians,
latrunculus foris.

WLC ¹ כְּרָפְאִ֣י לְיִשְׂרָאֵ֗ל וְנִגְלָ֞ה עֲוֺ֤ן אֶפְרַ֙יִם֙ וְרָע֣וֹת שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י פָעֲל֖וּ שָׁ֑קֶר וְגַנָּ֣ב יָב֔וֹא פָּשַׁ֥ט גְּד֖וּד בַּחֽוּץ׃

VULC ² Et ne forte dicant in cordibus suis,
omnem malitiam eorum me recordatum,
nunc circumdederunt eos adinventiones suæ :
coram facie mea factæ sunt.

WLC ² וּבַל־ יֹֽאמְרוּ֙ לִלְבָבָ֔ם כָּל־ רָעָתָ֖ם זָכָ֑רְתִּי עַתָּה֙ סְבָב֣וּם מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם נֶ֥גֶד פָּנַ֖י הָיֽוּ׃

VULC ³ In malitia sua lætificaverunt regem,
et in mendaciis suis principes.

WLC ³ בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־ מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃

VULC ⁴ Omnes adulterantes,
quasi clibanus succensus a coquente ;
quievit paululum civitas a commistione fermenti,
donec fermentaretur totum.

WLC ⁴ כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־ חֻמְצָתֽוֹ׃

VULC ⁵ Dies regis nostri : cœperunt principes furere a vino ;
extendit manum suam cum illusoribus.

WLC ⁵ י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־ לֹצְצִֽים׃

VULC ⁶ Quia applicuerunt quasi clibanum cor suum,
cum insidiaretur eis ;
tota nocte dormivit coquens eos :
mane ipse succensus quasi ignis flammæ.

WLC ⁶ כִּֽי־ קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־ הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃

VULC ⁷ Omnes calefacti sunt quasi clibanus,
et devoraverunt judices suos :
omnes reges eorum ceciderunt ;
non est qui clamet in eis ad me.

WLC ⁷ כֻּלָּ֤ם יֵחַ֙מּוּ֙ כַּתַּנּ֔וּר וְאָכְל֖וּ אֶת־ שֹֽׁפְטֵיהֶ֑ם כָּל־ מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין־ קֹרֵ֥א בָהֶ֖ם אֵלָֽי׃

VULC ⁸ Ephraim in populis ipse commiscebatur ;
Ephraim factus est subcinericius panis, qui non reversatur.

WLC ⁸ אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃

VULC ⁹ Comederunt alieni robur ejus, et ipse nescivit ;
sed et cani effusi sunt in eo, et ipse ignoravit.

WLC ⁹ אָכְל֤וּ זָרִים֙ כֹּח֔וֹ וְה֖וּא לֹ֣א יָדָ֑ע גַּם־ שֵׂיבָה֙ זָ֣רְקָה בּ֔וֹ וְה֖וּא לֹ֥א יָדָֽע׃

VULC ¹⁰ Et humiliabitur superbia Israël in facie ejus ;
nec reversi sunt ad Dominum Deum suum,
et non quæsierunt eum in omnibus his.

WLC ¹⁰ וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְלֹֽא־ שָׁ֙בוּ֙ אֶל־ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א בִקְשֻׁ֖הוּ בְּכָל־ זֹֽאת׃

VULC ¹¹ Et factus est Ephraim quasi columba seducta non habens cor.
Ægyptum invocabant ; ad Assyrios abierunt.

WLC ¹¹ וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃

VULC ¹² Et cum profecti fuerint,
expandam super eos rete meum :
quasi volucrem cæli detraham eos ;
cædam eos secundum auditionem cœtus eorum.

WLC ¹² כַּאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִרֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַעֲדָתָֽם׃

VULC ¹³ Væ eis, quoniam recesserunt a me !
vastabuntur, quia prævaricati sunt in me,
et ego redemi eos,
et ipsi locuti sunt contra me mendacia.

WLC ¹³ א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־ נָדְד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּֽי־ פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃

VULC ¹⁴ Et non clamaverunt ad me in corde suo,
sed ululabant in cubilibus suis :
super triticum et vinum ruminabant ;
recesserunt a me.

WLC ¹⁴ וְלֹֽא־ זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־ מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־ דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃

VULC ¹⁵ Et ego erudivi eos, et confortavi brachia eorum,
et in me cogitaverunt malitiam.

WLC ¹⁵ וַאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרֽוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־ רָֽע׃

VULC ¹⁶ Reversi sunt ut essent absque jugo ;
facti sunt quasi arcus dolosus :
cadent in gladio principes eorum, a furore linguæ suæ.
Ista subsannatio eorum in terra Ægypti.]

WLC ¹⁶ יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ¹ [In gutture tuo sit tuba
quasi aquila super domum Domini,
pro eo quod transgressi sunt fœdus meum,
et legem meam prævaricati sunt.

WLC ¹ אֶל־ חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל־ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל־ תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃

VULC ² Me invocabunt : Deus meus,
cognovimus te Israël.

WLC ² לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³ Projecit Israël bonum :
inimicus persequetur eum.

WLC ³ זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּֽפוֹ׃

VULC ⁴ Ipsi regnaverunt, et non ex me ;
principes exstiterunt, et non cognovi :
argentum suum et aurum suum fecerunt sibi idola,
ut interirent.

WLC ⁴ הֵ֤ם הִמְלִיכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃

VULC ⁵ Projectus est vitulus tuus, Samaria ;
iratus est furor meus in eos.
Usquequo non poterunt emundari ?

WLC ⁵ זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹֽׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־ מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

VULC ⁶ Quia ex Israël et ipse est :
artifex fecit illum, et non est deus ;
quoniam in aranearum telas erit vitulus Samariæ.

WLC ⁶ כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־ שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃

VULC ⁷ Quia ventum seminabunt,
et turbinem metent :
culmus stans non est in eo ;
germen non faciet farinam :
quod etsi fecerit, alieni comedent eam.

WLC ⁷ כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַֽעֲשֶׂה־ קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃

VULC ⁸ Devoratus est Israël ;
nunc factus est in nationibus quasi vas immundum.

WLC ⁸ נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַגּוֹיִ֔ם כִּכְלִ֖י אֵֽין־ חֵ֥פֶץ בּֽוֹ׃

VULC ⁹ Quia ipsi ascenderunt ad Assur,
onager solitarius sibi ;
Ephraim munera dederunt amatoribus.

WLC ⁹ כִּֽי־ הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים

VULC ¹⁰ Sed et cum mercede conduxerint nationes,
nunc congregabo eos,
et quiescent paulisper ab onere regis et principum.

WLC ¹⁰ גַּ֛ם כִּֽי־ יִתְנ֥וּ בַגּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑ם וַיָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִמַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃

VULC ¹¹ Quia multiplicavit Ephraim altaria ad peccandum ;
factæ sunt ei aræ in delictum.

WLC ¹¹ כִּֽי־ הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּחֹ֖ת לַחֲטֹ֑א הָיוּ־ ל֥וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹֽא׃

VULC ¹² Scribam ei multiplices leges meas,
quæ velut alienæ computatæ sunt.

WLC ¹² ל֔וֹ תּֽוֹרָתִ֑י כְּמוֹ־ זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃

VULC ¹³ Hostias offerent,
immolabunt carnes et comedent,
et Dominus non suscipiet eas :
nunc recordabitur iniquitatis eorum,
et visitabit peccata eorum :
ipsi in Ægyptum convertentur.

WLC ¹³ זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃

VULC ¹⁴ Et oblitus est Israël factoris sui,
et ædificavit delubra ;
et Judas multiplicavit urbes munitas ;
et mittam ignem in civitates ejus,
et devorabit ædes illius.]

WLC ¹⁴ וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֙בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת וִֽיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְשִׁלַּחְתִּי־ אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃

VULC ¹ [Noli lætari, Israël ;
noli exsultare sicut populi :
quia fornicatus es a Deo tuo ;
dilexisti mercedem super omnes areas tritici.

WLC ¹ אַל־ תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־ גִּיל֙ כָּֽעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־ גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן׃

VULC ² Area et torcular non pascet eos,
et vinum mentietur eis :

WLC ² גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ׃

VULC ³ non habitabunt in terra Domini.
Reversus est Ephraim in Ægyptum,
et in Assyriis pollutum comedit.

WLC ³ לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃

VULC ⁴ Non libabunt Domino vinum,
et non placebunt ei.
Sacrificia eorum quasi panis lugentium ;
omnes qui comedent eum, contaminabuntur :
quia panis eorum animæ ipsorum :
non intrabit in domum Domini.

WLC ⁴ לֹא־ יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֮ וְלֹ֣א יֶֽעֶרְבוּ־ לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־ אֹכְלָ֖יו יִטַמָּ֑אוּ כִּֽי־ לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

VULC ⁵ Quid facietis in die solemni,
in die festivitatis Domini ?

WLC ⁵ מַֽה־ תַּעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־ יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Ecce enim profecti sunt a vastitate :
Ægyptus congregabit eos ;
Memphis sepeliet eos :
desiderabile argentum eorum urtica hæreditabit,
lappa in tabernaculis eorum.

WLC ⁶ כִּֽי־ הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Venerunt dies visitationis,
venerunt dies retributionis.
Scitote, Israël,
stultum prophetam,
insanum virum spiritualem,
propter multitudinem iniquitatis tuæ,
et multitudinem amentiæ.

WLC ⁷ בָּ֣אוּ ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּ֚אוּ יְמֵ֣י הַשִׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה׃

VULC ⁸ Speculator Ephraim cum Deo meo,
propheta laqueus ruinæ factus est super omnes vias ejus ;
insania in domo Dei ejus.

WLC ⁸ צֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־ אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ עַל־ כָּל־ דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃

VULC ⁹ Profunde peccaverunt, sicut in diebus Gabaa.
Recordabitur iniquitatis eorum,
et visitabit peccata eorum.

WLC ⁹ הֶעְמִֽיקוּ־ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם׃

VULC ¹⁰ Quasi uvas in deserto inveni Israël,
quasi prima poma ficulneæ in cacumine ejus vidi patres eorum :
ipsi autem intraverunt ad Beelphegor,
et abalienati sunt in confusionem,
et facti sunt abominabiles sicut ea quæ dilexerunt.

WLC ¹⁰ כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־ פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם׃

VULC ¹¹ Ephraim quasi avis avolavit ;
gloria eorum a partu, et ab utero, et a conceptu.

WLC ¹¹ אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן׃

VULC ¹² Quod etsi enutrierint filios suos,
absque liberis eos faciam in hominibus ;
sed et væ eis cum recessero ab eis !

WLC ¹² כִּ֤י אִם־ יְגַדְּלוּ֙ אֶת־ בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־ גַם־ א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם׃

VULC ¹³ Ephraim, ut vidi, Tyrus erat fundata in pulchritudine ;
et Ephraim educet ad interfectorem filios suos.

WLC ¹³ אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־ רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־ הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו׃

VULC ¹⁴ Da eis, Domine. Quid dabis eis ?
da eis vulvam sine liberis, et ubera arentia.

WLC ¹⁴ תֵּן־ לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־ תִּתֵּ֑ן תֵּן־ לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃

VULC ¹⁵ Omnes nequitiæ eorum in Galgal,
quia ibi exosos habui eos.
Propter malitiam adinventionum eorum,
de domo mea ejiciam eos ;
non addam ut diligam eos :
omnes principes eorum recedentes.

WLC ¹⁵ כָּל־ רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּֽי־ שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַ֚ל רֹ֣עַ מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־ שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרְרִֽים׃

VULC ¹⁶ Percussus est Ephraim ;
radix eorum exsiccata est :
fructum nequaquam facient,
quod etsi genuerint,
interficiam amantissima uteri eorum.

WLC ¹⁶ הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י יַעֲשׂ֑וּן גַּ֚ם כִּ֣י יֵֽלֵד֔וּן וְהֵמַתִּ֖י מַחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם׃

VULC ¹⁷ Abjiciet eos Deus meus, quia non audierunt eum,
et erunt vagi in nationibus.]

WLC ¹⁷ יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִהְי֥וּ נֹדְדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם׃

VULC ¹ [Vitis frondosa Israël,
fructus adæquatus est ei :
secundum multitudinem fructus sui multiplicavit altaria,
juxta ubertatem terræ suæ exuberavit simulacris.

WLC ¹ גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־ לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃

VULC ² Divisum est cor eorum, nunc interibunt ;
ipse confringet simulacra eorum,
depopulabitur aras eorum.

WLC ² חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם׃

VULC ³ Quia nunc dicent : Non est rex nobis,
non enim timemus Dominum ;
et rex quid faciet nobis ?

WLC ³ כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֙אנוּ֙ אֶת־ יְהֹוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־ יַּֽעֲשֶׂה־ לָּֽנוּ׃

VULC ⁴ Loquimini verba visionis inutilis, et ferietis fœdus ;
et germinabit quasi amaritudo judicium super sulcos agri.

WLC ⁴ דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃

VULC ⁵ Vaccas Bethaven coluerunt habitatores Samariæ ;
quia luxit super eum populus ejus,
et æditui ejus super eum exsultaverunt
in gloria ejus, quia migravit ab eo.

WLC ⁵ לְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְר֑וֹן כִּי־ אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־ כְּבוֹד֖וֹ כִּֽי־ גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁶ Siquidem et ipse in Assur delatus est,
munus regi ultori.
Confusio Ephraim capiet,
et confundetur Israël in voluntate sua.

WLC ⁶ גַּם־ אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֽוֹ׃

VULC ⁷ Transire fecit Samaria regem suum
quasi spumam super faciem aquæ.

WLC ⁷ נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־ פְּנֵי־ מָֽיִם׃

VULC ⁸ Et disperdentur excelsa idoli, peccatum Israël ;
lappa et tribulus ascendet super aras eorum :
et dicent montibus : Operite nos,
et collibus : Cadite super nos.

WLC ⁸ וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־ מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ׃

VULC ⁹ Ex diebus Gabaa peccavit Israël ;
ibi steterunt.
Non comprehendet eos in Gabaa
prælium super filios iniquitatis.

WLC ⁹ מִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹֽא־ תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־ בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה׃

VULC ¹⁰ Juxta desiderium meum corripiam eos :
congregabuntur super eos populi,
cum corripientur propter duas iniquitates suas.

WLC ¹⁰ בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י

VULC ¹¹ Ephraim vitula docta diligere trituram,
et ego transivi super pulchritudinem colli ejus :
ascendam super Ephraim,
arabit Judas ;
confringet sibi sulcos Jacob.

WLC ¹¹ וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ ל֖וֹ יַעֲקֹֽב׃

VULC ¹² Seminate vobis in justitia,
et metite in ore misericordiæ.
Innovate vobis novale ;
tempus autem requirendi Dominum,
cum venerit qui docebit vos justitiam.

WLC ¹² זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־ חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־ יְהוָ֔ה עַד־ יָב֕וֹא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם׃

VULC ¹³ Arastis impietatem,
iniquitatem messuistis :
comedistis frugem mendacii,
quia confisus es in viis tuis,
in multitudine fortium tuorum.

WLC ¹³ חֲרַשְׁתֶּם־ רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־ כָ֑חַשׁ כִּֽי־ בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ׃

VULC ¹⁴ Consurget tumultus in populo tuo ;
et omnes munitiones tuæ vastabuntur,
sicut vastatus est Salmana a domo ejus qui judicavit Baal
in die prælii, matre super filios allisa.

WLC ¹⁴ וְקָ֣אם שָׁאוֹן֮ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־ מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־ בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה׃

VULC ¹⁵ Sic fecit vobis Bethel,
a facie malitiæ nequitiarum vestrarum.]

WLC ¹⁵ כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹ [Sicut mane transiit, pertransiit rex Israël.
Quia puer Israël, et dilexi eum ;
et ex Ægypto vocavi filium meum.

WLC ¹ כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃

VULC ² Vocaverunt eos, sic abierunt a facie eorum ;
Baalim immolabant, et simulacris sacrificabant.

WLC ² קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃

VULC ³ Et ego quasi nutritius Ephraim :
portabam eos in brachiis meis,
et nescierunt quod curarem eos.

WLC ³ וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־ זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃

VULC ⁴ In funiculis Adam traham eos,
in vinculis caritatis ;
et ero eis quasi exaltans jugum super maxillas eorum,
et declinavi ad eum ut vesceretur.

WLC ⁴ בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃

VULC ⁵ Non revertetur in terram Ægypti, et Assur ipse rex ejus,
quoniam noluerunt converti.

WLC ⁵ לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃

VULC ⁶ Cœpit gladius in civitatibus ejus,
et consumet electos ejus,
et comedet capita eorum.

WLC ⁶ וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Et populus meus pendebit ad reditum meum ;
jugum autem imponetur eis simul, quod non auferetur.

WLC ⁷ וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־ עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃

VULC ⁸ Quomodo dabo te, Ephraim ?
protegam te, Israël ?
Quomodo dabo te sicut Adama,
ponam te ut Seboim ?
Conversum est in me cor meum,
pariter conturbata est pœnitudo mea.

WLC ⁸ אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃

VULC ⁹ Non faciam furorem iræ meæ ;
non convertar ut disperdam Ephraim,
quoniam Deus ego, et non homo ;
in medio tui sanctus,
et non ingrediar civitatem.

WLC ⁹ לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־ אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃

VULC ¹⁰ Post Dominum ambulabunt ;
quasi leo rugiet,
quia ipse rugiet,
et formidabunt filii maris.

WLC ¹⁰ אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃

VULC ¹¹ Et avolabunt quasi avis ex Ægypto,
et quasi columba de terra Assyriorum :
et collocabo eos in domibus suis, dicit Dominus.]

WLC ¹¹ יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־ בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃

VULC ¹² [Circumdedit me in negatione Ephraim,
et in dolo domus Israël ;
Judas autem testis descendit cum Deo,
et cum sanctis fidelis.]

VULC ¹ [Ephraim pascit ventum,
et sequitur æstum ;
tota die mendacium et vastitatem multiplicat :
et fœdus cum Assyriis iniit,
et oleum in Ægyptum ferebat.

WLC ¹ סְבָבֻ֤נִי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־ אֵ֔ל וְעִם־ קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃

VULC ² Judicium ergo Domini cum Juda,
et visitatio super Jacob :
juxta vias ejus, et juxta adinventiones ejus reddet ei.

WLC ² אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־ הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־ אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃

VULC ³ In utero supplantavit fratrem suum,
et in fortitudine sua directus est cum angelo.

WLC ³ וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־ יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־ יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃

VULC ⁴ Et invaluit ad angelum, et confortatus est ;
flevit, et rogavit eum.
In Bethel invenit eum,
et ibi locutus est nobiscum.

WLC ⁴ בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־ אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־ אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁵ Et Dominus Deus exercituum,
Dominus memoriale ejus.

WLC ⁵ וָיָּ֤שַׂר אֶל־ מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ ל֑וֹ בֵּֽית־ אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃

VULC ⁶ Et tu ad Deum tuum converteris ;
misericordiam et judicium custodi,
et spera in Deo tuo semper.

WLC ⁶ וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃

VULC ⁷ Chanaan, in manu ejus statera dolosa,
calumniam dilexit.

WLC ⁷ וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־ אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃

VULC ⁸ Et dixit Ephraim : Verumtamen dives effectus sum ;
inveni idolum mihi :
omnes labores mei non invenient mihi iniquitatem quam peccavi.

WLC ⁸ כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃

VULC ⁹ Et ego Dominus Deus tuus ex terra Ægypti :
adhuc sedere te faciam in tabernaculis, sicut in diebus festivitatis.

WLC ⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־ יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־ לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־ חֵֽטְא׃

VULC ¹⁰ Et locutus sum super prophetas,
et ego visionem multiplicavi,
et in manu prophetarum assimilatus sum.

WLC ¹⁰ וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃

VULC ¹¹ Si Galaad idolum, ergo frustra erant in Galgal bobus immolantes ;
nam et altaria eorum quasi acervi super sulcos agri.

WLC ¹¹ וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־ הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃

VULC ¹² Fugit Jacob in regionem Syriæ,
et servivit Israël in uxorem,
et in uxorem servavit.

WLC ¹² אִם־ גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־ שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃

VULC ¹³ In propheta autem eduxit Dominus Israël de Ægypto,
et in propheta servatus est.

WLC ¹³ וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃

VULC ¹⁴ Ad iracundiam me provocavit Ephraim in amaritudinibus suis :
et sanguis ejus super eum veniet,
et opprobrium ejus restituet ei Dominus suus.]

WLC ¹⁴ וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃

VULC ¹ [Loquente Ephraim, horror invasit Israël ;
et deliquit in Baal, et mortuus est.

WLC ¹ כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃

VULC ² Et nunc addiderunt ad peccandum ;
feceruntque sibi conflatile de argento suo
quasi similitudinem idolorum :
factura artificum totum est :
his ipsi dicunt : Immolate homines, vitulos adorantes.

WLC ² וְעַתָּ֣ה ׀ יוֹסִ֣פוּ לַחֲטֹ֗א וַיַּעְשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֤ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַעֲשֵׂ֥ה חָרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן׃

VULC ³ Idcirco erunt quasi nubes matutina,
et sicut ros matutinus præteriens ;
sicut pulvis turbine raptus ex area,
et sicut fumus de fumario.

WLC ³ לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־ בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃

VULC ⁴ Ego autem Dominus Deus tuus, ex terra Ægypti ;
et Deum absque me nescies,
et salvator non est præter me.

WLC ⁴ וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵאלֹהִ֤ים זֽוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי׃

VULC ⁵ Ego cognovi te in deserto,
in terra solitudinis.

WLC ⁵ אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃

VULC ⁶ Juxta pascua sua adimpleti sunt et saturati sunt ;
et levaverunt cor suum, et obliti sunt mei.

WLC ⁶ כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רָם לִבָּ֑ם עַל־ כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃

VULC ⁷ Et ego ero eis quasi leæna,
sicut pardus in via Assyriorum.

WLC ⁷ וָאֱהִ֥י לָהֶ֖ם כְּמוֹ־ שָׁ֑חַל כְּנָמֵ֖ר עַל־ דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר׃

VULC ⁸ Occurram eis quasi ursa raptis catulis,
et dirumpam interiora jecoris eorum,
et consumam eos ibi quasi leo :
bestia agri scindet eos.

WLC ⁸ אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃

VULC ⁹ Perditio tua, Israël : tantummodo in me auxilium tuum.

WLC ⁹ שִֽׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּֽי־ בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ Ubi est rex tuus ?
maxime nunc salvet te in omnibus urbibus tuis ;
et judices tui, de quibus dixisti :
Da mihi regem et principes.

WLC ¹⁰ אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִֽׁיעֲךָ֖ בְּכָל־ עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ תְּנָה־ לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים׃

VULC ¹¹ Dabo tibi regem in furore meo,
et auferam in indignatione mea.

WLC ¹¹ אֶֽתֶּן־ לְךָ֥ מֶ֙לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי׃

VULC ¹² Colligata est iniquitas Ephraim ;
absconditum peccatum ejus.

WLC ¹² צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ׃

VULC ¹³ Dolores parturientis venient ei :
ipse filius non sapiens :
nunc enim non stabit in contritione filiorum.

WLC ¹³ חֶבְלֵ֥י יֽוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־ בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּֽי־ עֵ֥ת לֹֽא־ יַעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים׃

VULC ¹⁴ De manu mortis liberabo eos ;
de morte redimam eos.
Ero mors tua, o mors !
morsus tuus ero, inferne !
consolatio abscondita est ab oculis meis.

WLC ¹⁴ מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶיךָ֜ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קָֽטָבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃

VULC ¹⁵ Quia ipse inter fratres dividet :
adducet urentem ventum Dominus de deserto ascendentem,
et siccabit venas ejus,
et desolabit fontem ejus :
et ipse diripiet thesaurum omnis vasis desiderabilis.]

WLC ¹⁵ כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ן אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֤וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כָּל־ כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

VULC ¹ [Pereat Samaria, quoniam ad amaritudinem concitavit Deum suum !
in gladio pereant,
parvuli eorum elidantur,
et fœtæ ejus discindantur !]

WLC ¹ תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃

VULC ² [Convertere, Israël, ad Dominum Deum tuum,
quoniam corruisti in iniquitate tua.

WLC ² שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃

VULC ³ Tollite vobiscum verba,
et convertimini ad Dominum ; et dicite ei :
Omnem aufer iniquitatem, accipe bonum,
et reddemus vitulos labiorum nostrorum.

WLC ³ קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־ יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־ תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃

VULC ⁴ Assur non salvabit nos :
super equum non ascendemus,
nec dicemus ultra, Dii nostri opera manuum nostrarum :
quia ejus, qui in te est, misereberis pupilli.

WLC ⁴ אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־ סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־ נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־ בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃

VULC ⁵ Sanabo contritiones eorum ;
diligam eos spontanee :
quia aversus est furor meus ab eis.

WLC ⁵ אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁶ Ero quasi ros ;
Israël germinabit sicut lilium,
et erumpet radix ejus ut Libani.

WLC ⁶ אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃

VULC ⁷ Ibunt rami ejus,
et erit quasi oliva gloria ejus,
et odor ejus ut Libani.

WLC ⁷ יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃

VULC ⁸ Convertentur sedentes in umbra ejus ;
vivent tritico, et germinabunt quasi vinea ;
memoriale ejus sicut vinum Libani.

WLC ⁸ יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃

VULC ⁹ Ephraim, quid mihi ultra idola ?
Ego exaudiam, et dirigam eum ego ut abietem virentem ;
ex me fructus tuus inventus est.

WLC ⁹ אֶפְרַ֕יִם מַה־ לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃

VULC ¹⁰ Quis sapiens, et intelliget ista ? intelligens, et sciet hæc ?
quia rectæ viæ Domini,
et justi ambulabunt in eis ;
prævaricatores vero corruent in eis.]

WLC ¹⁰ מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־ יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃

WLC ¹⁵ הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃